אני. קו נוקשה את-
עיגול מרוכך וקושי החיבור
מתנה החמצה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כבר אין פה קוראים, אה? איפה נעלמו כולם???????? [ליצירה]
- [ליצירה] וכך היית רוצה שיראה???? ההתרוקנות המביאה על עצמה חיים חדשים. מתעצמים. אל נוכח השתאות נפשי, חיבוטיי, בשאלה: ועכשיו, כשאת יודעת הכל, השלם- עדיין גדול מסך כל חלקיו? התעצמות הנפש. התעלות רוחנית. חיבור לגבוה. יניקה ממקור עליון. רק בצלילה צורנית ללא "חשיבה תבניתית" התעלמות מתדמית מפחדת ממים עמוקים? אז אמרי לי מה יותר נכון? א ומה יותר טוב? זו הראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. פשוט נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, שככה זה נכתב מלכתחילה. לכן מייד קיבלתי את הצעתכם. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עברה עריכה מחודשת. מה אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] העידון בשירה. יש כאן תהליך שמתפתח. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. הייתי מקצר קצת מההקדמה. [ליצירה]
- [ליצירה] והתפשטות מתוך פשטות המונעת מדבר שטות- מצילה אותי לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] איה איה, זה נפלא אבל אבל אבל אבל אבל אבל את חייבת להרפות. תרפי איה! תרפי. [ליצירה]
- [ליצירה] אז לכל הממורמרים, לכ לבעלי הקריאה הראשונה והשניה בלבד: דמיינו בחורה. אתם מציעים לה לבוא אליכם. אבל היא- כבחורה- לא נענית מייד אלא מתחילה במשחקי חיזור כלומר, זה סגור וגמור שהיא מגיעה אבל היא לא גיד את זה מייד: "ההצעה שלי בחלקה התקבלה. ולא משום שאין כאן יכולת שיפוט מוגבלת או שפה אלא סוג העניין הוא כזה שסירוב מוחלט מתפרש כ 'לא אני ולא אתה תקבע באיזו שעה' " לכן: "לכן היית חייבת לשלוח בעצמך- כפשרה שמלה. קצרה. מכפלת. דקה. מבט של עוד שניה". .. כלומר, אחרי משחק ה"קשה להשגה" היא מגיעה, כדי לחפות, עם שמלה. קצרה. מכפלת (כפלשון). דקה. מבט של עוד שניה ו.... באמת הייתי שם. ושם. ושם. ולבסוף: "ומה יהיה בסוף"? שאלת שאילתה. שאלה. כלומר, אחרי כל הדברים הללו "יחסינו לאן"? שאילתה(פרלמנטרית. ולכן גם "בקריאה שלישית" קרי, החוק עבר) ועדיין- סימן שאלה. ט ע י ם ? חושו בטוב!! [ליצירה]
תגובות