החורף משתולל,
כמו להוכיח שהוא יכול.
בהתרפסות של ילד
מגיח במעטה לבן ועם חיוך ממיס,
חוצה גבולות.
הרוח מייללת בחוץ
אבל בפנים כבר נובט לי אביב.
משהו טוב קורה לי,
עוד לא יודעת מה—
זה לא משנה.
העיקר שקורה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... הנה זה. שינויים מינימליים, אבל אני מקווה שיותר טוב ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה לך מתקרבת שיר טוב זורם ואקטואלי נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אשרייך שיש בך את זה. גם את האביב, וגם את ביטויו. לא ראיתי איך זה היה קודם- אבל כמו שזה עכשיו, זה מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] . רעיון נהדר. הערה קטנה: היה אפשר לעבוד על הניסוחים. כמו הסוף סוף בסוף שאפשר לוותר עליו וכל מיני כאלה קטנים. אבל כרגיל נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אוח... כרגיל יפה :-) רק רציתי להגיד שקראתי.. בקרוב אצלי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... וואו! תגובה מהבוס הגדול! ((: אני יודעת שהיה אפשר לעבוד על הניסוחים. בד"כ אני מאוד דייקנית בניסוח של השירים שלי.. בדיוק בגלל זה קראתי לזה "לא בדיוק שיר". אבל.. נראה, אולי אני עוד אשפצר את זה. כרגע היה לי חשוב לפרסם את זה ככה, איך שיצא, איך שהרגשתי... [ליצירה]
- [ליצירה] .. בעצם-- לוותר על השורה האחרונה? אשמח לחוות דעת. [ליצירה]
- [ליצירה] . הי מתקרבת - - משום מה השיר הזה ישר גרם לי צורך לשנות ניסוחים קטנים. לא לגעת ברעיונות עצמם. את זה אני לא יכול לעשות. רק להוריד מה שלא חייבים... הנה ניסיון .. החורף משתולל מוכיח כי הוא יכול כמו ילד מתרפס. מגיח במעטה לבן, עם חיוך ממיס. חוצה גבולות. בפנים כבר נובט האביב משהו טוב קורה לי. לא יודעת מה. זה לא משנה. בעצם לא יודע אם זה משנה.. תמיד כיף לקרוא אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד מאד! מאד מתאים ליום חורפי שכזה. מן כיף כזה של כירבול. גם אני חושבת שכדאי לוותר על השורה האחרונה. או לנסח אותה קצת אחרת. חוץ מזה מושלם! [ליצירה]
- [ליצירה] מה? אני לא הייתי מוותרת על השורה האחרונה. הייתי מנסחת אחרת, אבל ה"העיקר שקורה" הוא נותן כמו נופח של קוצר רוח. של ציפיה. פחות פסיביות מלתת את ל"זה לא משנה" לסיים. זה אחרת כשמורידים לגמרי. (ואיזה כיף לקרוא שכותבים לך "יפה כרגיל". יה, ממש מלבב.) וגם לקרוא עשה לי כיף. והכוונה באמת ל"כיף". תחושה כזאת שהכל יסתדר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לשמוע את זה ממך זו באמת באמת מחמאה, ומשמח. וגם רציתי להביע את שמחתי הכנה על שצורה חזר לתפקד! ((: [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני איתך. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אויש, במ'ת, ילד... ממך ציפיתי ליותר (: אתה יודע, סאב-טקסט, לקרוא בין השורות וכאלה...P: --- עכשיו ברצינות: קודם כל, מי אמר שהוא כל היום יושב ומנגן בחדר? כתבתי "בלי להישבר כמוני, בלי לפרוש, בלי להרים ידיים"- הוא נמצא בסדרים. הוא לומד, כן, הוא מנסה.. אבל בכ"ז, נשבר לפעמים. מרים ידיים. ושוב חוזר, עולה ויורד, רצוא ושוב. וזה לא מתחיל ולא נגמר בלימוד בסדרים... ה"לטמא" זה לא מהלנגן בחדר, נו... אם אדם מעיד על עצמו שהוא מרגיש שהוא מטמא את הסביבה, כנראה יש לו סיבות מוצדקות לזה. ויש גם עולם מחוץ לישיבה, ובנאדם בהחלט יכול להרגיש שהוא נטמא (או נטמע..) בו. וזה בנאדם שאכפת לו. כי הוא מנסה, למרות שקשה, למרות שמייאש לפעמים. אז כן, אכפת לו מדברים שהרב קוק כותב, והדברים האלה נוגעים לו ללב, ולקרוא לו "הרב" זה לא מתחסד בעיניו. גם לא בעיני. ואגב, לא צריך ידע נרחב כדי להכיר מושגים כמו "קליפות", "גרעין" ו"ללקט ניצוצות". עובדה שאני מכירה, והנה- אני לא למדתי בישיבה... לגבי הנגינה- לא 'דעת, אני לא מנגנת... (: [ליצירה]
- [ליצירה] .. לא.. הם חמודים! (אתה מדבר עם אחת שיכולה לעמוד שעות ליד הלול של הפרגיות בקיבוץ, ולהעריץ את היצורים החמודים האלה.. ואח"כ ללכת בשלווה לחדר-אוכל ולאכול עוף). [ליצירה]
- [ליצירה] ... איי, זה טוף. כלומר, כל כך נכון. השיחות האלה עם עצמנו שלא מובילות לשום מקום (בדרך כלל..). לפחות טוב שאנחנו עדיין מתקשרים לעצמנו. ועם עצמנו. זה אומר שיש עוד תקווה... [ליצירה]
- [ליצירה] .. התדיינו על זה בהקשר ליצירה של יאיר שגיא, על הקטע של הטבילה במקווה.. והיו שם כמה בנות שטענו שהוא תיאר את זה יותר טוב מאישה. בלי לעבור את זה. ו"גשרים" של ילד. סיפור אהבה מנקודת מבט של בחורה, כשהכותב הוא גבר. דווקא בסיפור ההוא הרגשתי שאפשר להבחין שגבר כתב את זה. אמנם גבר מוכשר מאוד, אבל עדיין גבר. ועל "רצוא ושוב" שלי, אמרו שזה ממש כמעט זה, אבל בכ"ז מרגישים שבחורה כתבה. שאני לא באמת מכירה את העולם של הישיבות מבפנים. --- דוד גרוסמן ב"מישהו לרוץ איתו" עשה את זה ממש טוב, מנקודת המבט של תמר. אבל עד הסוף, עד הסוף, בצורה שמי שחווה את החוויה יוכל להזדהות לגמרי? לא יודעת.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בדיוק ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... וואו. מוצלח במיוחד. למה כל דבר אתם חושבים שזה פוטושופ? זה משחק עם הפוקוס בזמן הצילום. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בלבול בגופים אין כאן, הכותב יודע מה שהוא כותב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הצילום היה פה ועוד איך, אפילו הורדתי אותו לוולפייפר שלי מכאן.. אני רק לא זוכרת מי הביא אותו לכאן, אבל אם "מגן ולא יראה" אומר שזה היה הוא, אני מאמינה. [ליצירה]
תגובות