שֶקֶט מְבוֹרך
יָרד אֶלַי
שָי
מרִיבוֹן עוֹלם
הֶדמִים סעָרוֹת
וכִיבָּה
בְּעֶרוֹת
אָסוּרוֹת
והדְלִיק
נִיצוֹץ
שֶל אֶש תָמִיד
מאורה
-
פתאום נאלמתי דום...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב מה עוד אפשר לומר עלייך שלא נאמר? אוהבת נורא את הדיוקים שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] אני אף פעם לא מצליחה להבין איך אתה יודע אותנו, הנשים, כל כך טוב...נגעת שוב בליבי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו איך איך אתה כותב אותנו ככה...מפליא לדייק בבני אנוש ומפליא להשתמש במילים הסוררות עד שייכנעו לרצונך. אני מצטרפת לכניעתן, אם כי לא בטוחה שהבנתי אל נכון [ליצירה]
- [ליצירה] בואנה... וואו וואו ושוב פעם וואו. לוידעת איפה נמצאת ההפגנה של נשים למען גברים כנעל בית- אבל מי שיודע שיגיד לי- אני רוצה גם!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחח יפה שהם יודעים ממי להיפטר...אתה פסדר אתה [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל מפליא במילותייך....ולי לא נותרו מילים להגיב על זה [ליצירה]
- [ליצירה] :-) אוחח, איך אישה עם נכחות קוראים אותה גרישה?! [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי זו הדרך היחידה לחיות , בין הצורך לשתוק את אותם רגעים ובין הצורך to put them down in words, כשכל פעם ידו של צורך אחר על העליונה.... עוררת בי תהייה כתמיד:-) תתקרבי עוד- - - [ליצירה]
- [ליצירה] ככה נזרקתי בניגוד לרצוני לכאוס הדלתות המסתובבות והמחשבות...יפה הברכה שלך שיפתחו הדלתות, אם רק היינו יודעים על איזה להתפלל שיפתחו.. [ליצירה]
- [ליצירה] * קוראת. קוראת שוב. מנסה לגבב מילות תגובה. מוחקת. עוברת לדברים אחרים. עוברות כמה שעות. נכנסת. קוראת. הופכת נוירוטית קנאית ובה בעת מתמלאת רוך. אל תשאל איך. סוגרת את החלון. בורחת לעיסוקים אחרים. חוזרת שוב. עכשיו. 4 לפנות בוקר לא נרדמת. ויודעת. שביום שאצליח לכתוב מהמקום הברור הזה, שרק אמת צרופה בו-אמות. בטוחה שהשנה החדשה תאיר לך פניה. [ליצירה]
תגובות