רׁאשִי מרוקַן

כמו מִיין

מכובֵד אֱמונה

שיכולתי ( ועדיין...)

למות למענהּ

 

רחשֵי ליבִי-בוגדַי

 היו לי מכשול

הִטוּ צעדיי

בלכתי במשעוֹל 

הגעתי שְלווה

לבית אֲסוּרִים

בימים בהם חשתִי-

לילותיי מוּארים

 

והיום גם

כמו אז

כופתֵת עצמי

וגופי נאחז

בחבלי אֱמוּנה

 

ביודעִי -

בלכתי לבדי

שהיא לי עדיין

מוֹצא יחידִי...