ויש חסיד מתנגד לכל מה
שכח בו
והים בא אליו
והיד מתכווצת משלח גליו ועכשיו היא
נושפת
והחסיד איתן ישוב במרומיו
השצף קצף מגלה פניו
בתווים בהירים
גם כמה קמטים
קמטי רצון
שלא דוהים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] למטרות תעוד משאיר כאן לינק לראיון עם שלום גד [ליצירה]
- [ליצירה] זה קטע טוב שנותן תחושת אמינות. ורצון להמשיך ולקרוא עד שהוא כבר יגיד את הוידוי שלו. ואיזה יופי זה שהוא לא ושהוא סומך שנבין לבד. אני לא בטוח שחייבים לשים את הדברים בגרונו של ילד קטן. מישהו טיפה יותר מבוגר היה עושה טוב לקטע. והיה שם גם איזה קטע עם המנהל וההתנהלות סביב שקצת קצת סטה מהאינטיסיביות שמאפיינת את כל הוידוי. כל כך נכון להיפגש אקראית עם זה עכשיו ערב ראש השנה. נראה לי שאלך להתוודות ליד איזה עץ (אולי ביער? הוי אבא) [ליצירה]
- [ליצירה] יש המרגישים לפעמים את המאבק בין הדף החלק לבין הדף הכתוב בעטם. מאבק קשה ... נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] בראותך מנהג טוב (*) שמרהו ונצרהו. אז הנה אני בפנים - - * * * * * [ליצירה]
- [ליצירה] על מי מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] זה נהדר. גם המחשבה על האנשים שמאחורי השערות. ואיך הם מתערבבים וגם הגוש שנוצר בסוף שנותן טעמים לכאן ולכאן. ובעיקר הלהגיד הרבה בקצת. [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי את שורות הסיום. כתוב יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] * ה "דודנו מרקד." בא לי בהפתעה, ודרש קריאה מחודשת וזה מצא חן בעיניי רק השטן המסופק שנתקע כאן באמצע נראה כאילו הגיע למסיבה לא לו... [ליצירה]
- [ליצירה] ** [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
תגובות