ישבתי לכתוב לך תודה לאיה שחר שעיבדה ושיפרה את השיר המקורי | |
| נשלח | מעמוד היוצר |
|---|
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הרבה רבה יותר טוב. יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי בעיה עם הסיום של "בלי שיר"... בעיני זה מוריד מהערך של השיר... וכבר הגבתי על הגרסה הקודמת בעניין הזה. מה שכן זה נראה כאילו יש סתירה פנימית בשיר: "אז כתבתי כאן מילים שכולם יבינו והם לא יהיו - רק ביננו" אבל שים לב שנכתב השיר, ונכתבו המילים! רק שאינם מתייחדות דווקא לזוג בשיר. ומצד שני: "ונבין זה את זו, בלי שיר." למה נכתב פה שאין שיר??? הרי ודאי שיש! לעניות דעתי, העניין הזה, ששיר שלא מייחד את הזוג לבדו לא נחשב "שיר", אינו נכון כלל. אבל פה זה כבר עניין של תפישה, ואשמח לשמוע את דעתך על כך! [אני עדיין בשלי, הגירסא הראשונה הייתה לדעתי הכי טובה.] ערב נעים! [ליצירה]
- [ליצירה] איש התווים היקר, א. הגרסה הראשונה הוסרה בגלל תקרית מביכה של ויכוח בין המגיבים שהדרדרה להשמצות אישיות, דבר שהעכיר את באווירה הנימוסית והמפרגנת באתר (גם בקורת עניינית יכולה להיות מפרגנת ופוריה. בזכות הביקורת שיפרתי הרבה שירים שלי. דוגמה, ראה דברי התודה בסוף הגרסה השלישית לאיה שחר שהפכה, לטעמי, את הרעיון של הגרסה המקורית לשירה פואטית). ב. הייתי משייך את השיר לארספואטיקה - כלומר: שיר שמבטא מסר על עצם כתיבת שירה. במקרה הזה מדובר שהקשר האישי באמצעות שיר, לא צלח ולכן הכותב אומר: " שיר שמובן לכולם - השיר הנ"ל - אינו מבטא את הקשר הזוגי, וגם בלי שיר יש דרכים ליצור קשר בין בני זוג". שים לב שפעמים רבות שירי אהבה הם מונולוגים של האוהב לאוזני נאהב. קשר בין אוהבים הוא דיאלוג אינטימי בין בני זוג. כוונתי בשיר הזה היתה לומר באמצעות שיר שפונה לקהל הקוראים, שהרעיון להביע את הרגשות במונולוג עשוי "לפספס" את הדיאלוג הזה. לסיכום: המסר הוא לקהל הקוראים. הדיאלוג הוא של זוג ויכול להתקיים גם "בלי שיר". בעבר כתבתי גם שירי אהבה שהם דיאלוגים. אני מקווה שהסברתי את גישתי היטב, וזכותך לא לקבל אותה. קרא את השיר שוב ותראה אם הוא תואם את ההסבר לגישה שלי. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת... אהבתי יותר את הגירסה הקודמת. היא הרבה יותר ישירה ופשוטה, ועם זאת מתוחכמת, וזה יותר מדגיש את האמירה לטעמי... (אמירה נוקבת להפליא!) [ליצירה]
- [ליצירה] א. תודה לשי ולכל התגובות- גם בשמי. ב. אני עוד הייתי מבצעת עריכה עם חיתוך כמה מהשורות- מסר, ביננו כבר התכתבנו על זה, ואני נשארת בדעתי,יש מילים שעוצמתם נבלעת בשורה בה הן ממוקמות: למשל- המילה "שיר" בבית הראשון- הייתי מורידה אותה שורה שתעמוד בפני עצמה שהרי היא- היא העניין. ועוד- המילה- "עדיף" מבחינתי ראויה, גם היא, לשורה עצמאית. ואולי זה סתם עניין של סגנון... בכל מקרה- אהבתי מאוד את הגרסה הראשונה- כפי שכבר הגבתי עליה, והגרסה הזו- למרות שבסיסה והרעיון שלה זהים- שונה במאוד. זוהי יותר שירה בעיני (וסליחה על חוסר האובייקטיביות) ולמרות זאת ואולי- בגלל זה- הגרסה הראשונה היתה מקסימה, משהו בתמימות ובפשטות שלה נגע. לסיום: זיכית אותנו בדיוני שירה פורים ומפרים ולהיות והיינו עדים לתהליך של יצירה אמיתית, התפתחות והבשלה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] לאיה החביבה, שבתי ותיקנתי את השיר כפי שהצעת. אחרי הכל זו הגרסה שלך שאותה בחרתי מכל הגרסאות והיא צריכה להיות כפי שהיא נכתבה. שוב תודה מקרב לב. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] הדס שלום, לטעמי, "תל-סתיו" איננו שם רע לסיפור הזה. ואף-על-פי-כן, כיוון שביקשת הינה הצעותי: "כדור הבדולח" (יש בו הכל: כדור של הילדים ,כדור הבדולח של המכשפה, הלב צלול כבדולח של אירנה ואולי גם הקשר בין המספר על היד וליל הבדולח.....) [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, הפסקת מזמן להפתיע אותי. אני יודע שאת מדהימה. אבל כל פעם יותר, ולכן חבל לקלקל בהבעת דעה לתוכן. אבל אין מה לעשות, השיר הזה כל-כך חזק שאיננו מאפשר לעבור עליו לסדר היום ולפטור אותי במילות שבח. ובכן, כולנו בני תמותה, גם השופטים. גם הם משתמשים בכלים לא מוסריים כמו "עדי מדינה" ו-"עסקות טעון" ו-"נכוי שליש" ו-"נסיבות מקילות", ונעזרים בעורכי דין, שמקבלים שכר טרחה בשביל לשקר. אבל פה יש איזו שהיא כוונה ורצון לחשיפה, לעומת מערכות מושחתות שמקיפות אותנו, חונקות אותנו, וגורמות לנו לייאוש. מכל המערכות שאנו נתונים בידיהן מערכת המשפט פחות מבאסת הגם שהיא נראית (ולפעמים שלא בצדק) קרירה ומיובשת. אני חושב שאם היית מכירה אישית את "השופטת" שלא בהיכל, היית משנה את דעתך, ולא מדובר בשופטת מסוימת. (אגב יש לי סימוכין) ושוב, השיר שלך הוא גדול וראוי. ותמשיכי. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה את יודעת לכתוב. כל שיר שלך ופנינה.עלי והצליחי ! ואחרי המחמאה הערה: הניקוד אינו נכון. ניקוד מוסיף לשירה עוד ממד, אבל הוא צריך להיות מדויק. עדיף לכתוב בכתיב חסר מאשר בניקוד שגוי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. מכיר היטב את החוויה הזאת, והיטבת לתאר אותה בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] נני חביבה מאד אהבתי את השיר הזה ואת התחכום שבו, לכן, אנא, קבלי את תגובתי בהומור. כדאי לך להישאר במחלקת האבידות. אולי מישהו מחפש א ו ת ך שם. [ליצירה]
- [ליצירה] תדהר, עדיין לא הכרנו, וקבלת פנים מרשימה כזאת ! יש לך את זה, ובגדול, אז תן לנו עוד, זה נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] יוצא מהכלל. פשוט שיר כן ואמיתי. כתוב בצורה מרתקת, ועם מוסר השכל מהמם. "אנוכי הנני אני עצמי" אמר הבויג הגדול לפֶּר גינט במחזה של איבסן. אנחנו מה שאנחנו ולא מה שרצינו להיות או מה שאחרים חשבו עלינו ככה פשוט ! ונודה לשם שהעניק לנו את היכולת להיות אנו עצמנו. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של שירה. שונה מרוב השירה של היוצרים באתר, ואין ספק שגם זו מחמאה. תן לנו עוד בפרי עטך. שלך מסר [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שאתה יודע לכתוב ולהביע תחושות, מצבי רוח ורעיונות. בקשר לשורה האחרונה ראה תגובה קודמת. אתה מוזמן להביא עוד מפרי עטך. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר, ראשית, זה כתוב בכשרון רב, אז יש לך למה לייחל, יש לך עתיד. שנית, לי אתה לא מחדש, אני עוד זוכר. זה מתויק אצלי. יש לי אוסף גדול של כל מיני. זה מה שעושה את זה מעניין, הוורסבליות. בסוף תראה כמה זה מגוון. שלישית, בכל הסיטואציה הזאת חסר לי המעמד בו אתה כותב את זה: בין המיטה למראה ? מול המראה ? בין שלוק של קפה לשכטה של סיגריה ? או אולי בעבודה, כשהבוס הלך לישיבה ? מה שבטוח שכאשר היא תבוא סוף-סוף, לא יהיה לך זמן להעניק לנו מכשרונך, אז תזדרז וכשלא נשמע ממך נשמח יחד אתך. איך אני בשבילך. עכשיו אתה מבין כמה אני אוהב את מה שכתבת? אז תכתוב עוד! :) [ליצירה]
תגובות