[ליצירה]
לא הבנתי מה בדבריי הצביע על קיבעון כלשהו, כשאני בדיוק אומרת שיש מקום להכל בעולם היצירות. גם אם אני מאמינה בצבע שמיים כלשהו, אני בטח ובטח לא חושבת שזה מהותי לחשיבה שלי. דברים כאלה מצמצמים בני אדם. אני חושבת בדיוק ההיפף, הנתונים השונים בעולם חשובים כמו הדף הלבן עליו תתחיל להמציא. אבל הם עדיין נתונים מציאותיים שיש להתחשב בהם. ועדיין, כל כמה זמן מופיעים גאונים אמיתיים שמסוגלים להתעלות על מגבלות המציאות ויוצרים מה שהעולם קורה "אומנות".
אז שוב, אולי הבעיה אצלי, אבל מה מקובע פה?
אתה זריז לקבוע שלאנשים אחרים יש גבולות מסויימים. חשבת אולי על האפשרות השנייה?
[ליצירה]
ואני הרבה יותר אוהבת את היצירות הנוטות לסוראליות, כמו זו. שילוב יפה של צבעים ברקע שחור, ומוטיב הציור אומנם מוכר, אבל (לפחות לי) לא נמאס אף פעם...
[ליצירה]
לדעתי
ומי קובע מה הייתה הכוונה ביצירה, וכך שופט האם היא מתקיימת בה?
"כאן ספציפית" - אולי הכוונה לא בדיוק לצרום אוזניים, להרעיד עצמות או כל היוצר בזה. לדעתי - (הנה לך מילה נחמדה, תרשום), יצירה הינה יצירה כל עוד היא באה לתרגם כל תחושה, מראה, מחשבה וכו' של היוצר, לצורה ויזואלית, מילולית או כל סוג מדיום אחר אפשרי.
אני גם מעדיפה יצירות קצת יותר מעוררות, אבל זה עניין של טעם ומצב רוח. אתה צריך להרחיב טיפה אופקים. לדעתי.
[ליצירה]
אני ממש נהנית לראות יצירות שמורכבות מיצירות אחרות, זה איכשהו מצליח להכניס קצת מכל אחת מהן לתוך האחת החדשה.
(וזה שאני מכירה ואוהבת את כל השירים שציינת בכלל עזר)
רק לא הבנתי - מה הסיפור עם ה"ורד/מאיר"..
care to explain?
[ליצירה]
נראה לי דווקא הבלבול מכוון ותורם לאוירת המשורר המצורע והמאוהב... הסוף לכאורה נראה קצת כמו קצה חוט שסתם נפרם לרוח, אבל אז חזרתי וראיתי שזה בדיוק מתאים לשיר. מלנכולי שכזה. נחמד.
תגובות