אני עשויה פיסות-פיסות של הפנמה.
מיום שגיליתי, שטוב הרבה יותר
להקשיב לעולם
מאשר לדבר אליו,
פתחתי אוזניי
לקבל--
את הרע, כמו את הטוב.
ורק העיניים,
בורקות החוצה
ניצוצות, תהומות, אגמים.
דברים שרציתי לומר
ואינם נענים לי.
ב"ה
זאת גאונות עצומה לשים מבט כ"כ עמוק מאחורי כמה אותיות... כנראה שאני לא מסוגלת לעשות את זה, אז אין לי כ"כ מה להגיד לך במילים, אבל תאמיני לי שהעיניים שלי מגיבות על השיר.
"אגמים" מתחרז עם "נענים"?!
בוש והיכלם! ממש לא מתחרז.. :)
מעבר לזה-
יש הבדל גדול במשמעות בין "אינם נענים" לבין "אינם נענים לי". הראשון זה מלשון מענה (תשובה), והשני מלשון היענות.
[ליצירה]
פשוט גאוני
ב"ה
זאת גאונות עצומה לשים מבט כ"כ עמוק מאחורי כמה אותיות... כנראה שאני לא מסוגלת לעשות את זה, אז אין לי כ"כ מה להגיד לך במילים, אבל תאמיני לי שהעיניים שלי מגיבות על השיר.
[ליצירה]
"אגמים" מתחרז עם "נענים"?!
בוש והיכלם! ממש לא מתחרז.. :)
מעבר לזה-
יש הבדל גדול במשמעות בין "אינם נענים" לבין "אינם נענים לי". הראשון זה מלשון מענה (תשובה), והשני מלשון היענות.
[ליצירה]
...
כדי שיאשרו לי את זה ב"במה", הייתי צריכה לכתוב מתחת לשיר, מאיפה לקחתי כל ציטוט / פראפרזה על ציטוט.
לדוגמה:
זו אני בו, אני בו / באלפי ציפורי שותקת- פראפרזה על "בגני נטעתיך" של רחל.
[ליצירה]
..
לא.. הם חמודים!
(אתה מדבר עם אחת שיכולה לעמוד שעות ליד הלול של הפרגיות בקיבוץ, ולהעריץ את היצורים החמודים האלה.. ואח"כ ללכת בשלווה לחדר-אוכל ולאכול עוף).
תגובות