על מגש של כסף.
הייתי חייבת.
מרחפת.
מעורפלת.
לא חושבת אז לא מפחדת.
וזה נגמר ושום דבר נורא לא קרה..
רק פעם אחת. היא ניצחה
היא לא מרפה.
ההרגשה.. אותה לא הצלחתי בדרך אחרת לשחזר
רגע של מעוף.
רגע של חדות
ואנרגיה שהתפרצה.
ואז מן מצב שמיימי כזה, אופוריה לבנה מתוקה..
ועכשיו אני כן מפחדת, כי אני שוב רוצה.
