רגש שלא נותן לך דרור
יונה שלא מצאה מנוח
המים עוד לא כלו
היא לא תחזור ובפיה עלה של זית.
אולי כשתחליטי לצאת
הים ישוך מזעפו
המילים ---
לא יכאבו
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם אני הייתי בן, הייתי לוקחת מהבחורה הזאת מרחק של קילומטר, או שולחת אותה לטיפול נפשי לפני שהייתי מפתחת איתה קשר. סליחה על הנחרצות. אני לא מסוגלת לסמפט בנות כאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הצלחתי לנשום ברגע שראיתי את הרישום. מזעזע. מוזר לי שאפשר להגיד עליו- נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] התגברתי על כל הפחדים והפרפורים מהחשיפה. הקול האמיתי של יעל מדבר ולא הפיצול שלה. אז ככה הקטע הזה אמור להיות מקוטלג לנונסנס כי זה מה שהוא באמת. אולי כדי להבין מה הוא באמת רוצה לאמר או יותר נכון מה הסיפורון הזה מספר צריך לקרוא את שלושת החלקים שלו. תודה על הפירגון ותודה לפיצול א.ר. שעשה ויעשה את מלאכתו נאמנה. [ליצירה]
- [ליצירה] קיוויתי שלא עשיתה בפוטושטפ. (משהו קצת יותר מתוחכם- טכניקת הדפס על בד וכזה) בכל אופן, אני חושבת שהתמונה ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהבת מספרים ראשוניים. אני אף פעם לא יודעת אם הם באמת ראשוניים או שאני לא מצליחה לחלק אותם כי אני לא טובה בחילוק. מספרים זוגיים הם נחמדים- ברור שהם מתחלקים בשתיים וזה כבר עושה אותם יותר פשוטים. בקשר לעבודה- אפשר למצוא בתור מכונית משטרה או להוסיף כמה אפסים מקדימה ולהיות מונית אבל הכי שווה להיות אמן דיכאוני ועני שאחרי מותו יחשב לאמן דגול ושמו יזכר לעולם. הכי חשוב- רשמת שהסיפור לא משו לדעתי הוא משו משו. [ליצירה]
- [ליצירה] כשיגיע השקט המיוחל פתאום תגלה שאתה לא יכול בלי הזמזום הבלתי פוסק ובלי התופים הרועמים. החיים סתם משעממים בלי הרפתקאות בלגנים וילדים צורחים. השקט הפסטורלי בין העננים יפה רק על הנייר ובחלום. נעזוב את הציניות- אהבתי ממש את הביטוי "שווא של אמצע" ואת הרוגע שהשיר משרה למרות הרעש. [ליצירה]
- [ליצירה] עצמי ואני בילבלו אותי כהוגן. קשים הם חיי הסכיזופרן.. הקטע היה עשוי להיות חמוד לולא השורה האחרונה אבל היא בועטת בבטן המתגלגלת ומורידה עלי חשיכה... ברוך שובך, התגעגתי (ונשארתי בגעגועים) [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד איך ישן! איזה כיף היה להתקל בזה לא הפסקתי לצחוק... [ליצירה]
- [ליצירה] קיים פה איזשהו פרדוקס (עד כמה שהמודע שלי הצליח לגעת בקטע). היא (או הוא) שונא(ת) אותו אבל הוא נושא בתוכו רגש כלשהו שמצריך לעבור תהליך של אובדן. כאילו הוא סובל ממזוכיזם שגורם לו לאהוב אנשים שפוגעים בו, אבל הוא מנסה להתגבר ... הסתבכתי כרגיל, כתיבה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, היה ממש משמח לגלוש לאתר ולגלות סיפור של כריסטופר רובין! חמוד חמוד חמוד! איזה יופי להם הלוואי שלא ילכו לאיבוד אחד לשני שוב. הערה קטנונית אחת כי אני חייבת- קו 400 מגיע לבני ברק מקסימום בבוקר מוקדם לגבעתיים, בקו הזה בת לא מתיישבת ליד בן! (קצת הגזמתי). [ליצירה]
תגובות