רגש שלא נותן לך דרור
יונה שלא מצאה מנוח
המים עוד לא כלו
היא לא תחזור ובפיה עלה של זית.
אולי כשתחליטי לצאת
הים ישוך מזעפו
המילים ---
לא יכאבו
ים ~
-
סתם אחת. מכורה לאהבה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו לפרוט את סיפורו של יוסף במילים מדויקות לרדת לעומק... שאפו (המילים אזלו) לא יודעת אם הבנתי הכל, לא יודעת אם התחלתי אבל כרגע זה לא משנה הפעמת אותי תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. אפשר ממש להרגיש את הכאב של הגיבורה, למשש אותו, ולכאוב איתה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבטחתי- קיימתי את מדהימה! [ליצירה]
- [ליצירה] הכאב מוציא ממך הרבה יופי עצוב. עוד אשוב להתעמק עכשיו הסוכה קוראת לי... [ליצירה]
- [ליצירה] נקרעתי מצחוק!! אוי, עוררת בי געגועים למתילדה ולכל באי ספריית בית אבו ראס. [ליצירה]
- [ליצירה] בתי, גם ליבי חלל בקירבי. אהבתי גם, חלל רוקד בכל מקום פנוי. היא צריכה למצוא לא רק את הקול שלה אלא גם הלב שניתן בקלות כזאת לבלי שוב. מיסטר דארסי לא יחזיר את שניהם. ליבו שבוי אצל אליזבת הוא אוהב אנשים עם קול יציב וברור. חוץ מזה טעות לחשוב שיש אנשים שיעניקו לנו קול, עצם המחשבה הזאת מראה שלעולם לא יהיה לנו קול משלנו (כי הוא תלוי באחר) כרגיל, כתיבה נוגעת. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי, זהו הוא מת. אתה יודע כל הדם וזה, הוא התאבד מאהבה נכזבת, אבל אז הוא קם לתחיה וכמה שהוא איחל לה רע הוא כמהה אליה, והיא באה, אז יש סוף טוב לתיאור הפלסטי המאוד מאוד, איך נגיד? מבחיל? זה לא לחם חוקי, אבל קראתי, עד הסוף, כי זה מוזר ומעניין (בגלל המוזר) האמת? תהיתי לעצמי מה לקחת לפני שכתבת את זה [ליצירה]
- [ליצירה] ארספואטיקה במיטבה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה, לדעתי, שילוב צובט בין השיר 'את תלכי בשדה' של לאה גולדברג לבין השיר 'שדות גולדברג'(ילדתי שלי) של מאיר אריאל. הנה ציטוטים נבחרים : האמנם, האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד, ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם. ומחשוף, ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספסת או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם. ונשמת, ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע וראית את השמש, בראי השלולית הזהוב. ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע ומותר לאהוב, ומותר ומותר לאהוב. (לאה גולדברג) הוא יקסום לך אלף גוון בחידת מרחקיו אך בכל מקום ליבו אוון הוא לעינייך זב כזב זב אכזב... הוא יתן לך רעננה הוא יביא לך מטר רץ פרדס חנה כרכור צל עלי בננה רק ליבך הנמרץ נמרט נשרט ונמחץ... (מאיר אריאל) [ליצירה]
- [ליצירה] כשיגיע השקט המיוחל פתאום תגלה שאתה לא יכול בלי הזמזום הבלתי פוסק ובלי התופים הרועמים. החיים סתם משעממים בלי הרפתקאות בלגנים וילדים צורחים. השקט הפסטורלי בין העננים יפה רק על הנייר ובחלום. נעזוב את הציניות- אהבתי ממש את הביטוי "שווא של אמצע" ואת הרוגע שהשיר משרה למרות הרעש. [ליצירה]
תגובות