מביא אותך
בדפיי
בכתב ידי.
ממדפי הבלי סוף, סובבים
בחיבור
עטי-ראשי
מביא אותך
עולה מן השמלה
רחוצה באדום זריחה
מביא
בהימור פרוע
בהנגדת הסיכוי
אני- אותך
בפטפוט בין-יוצרי.
מבין התהום –
מילותי השליכו
שוב עלית, שוב,
הפעם רחוצה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקשיב מקשיב [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה עם יהודית שמעליי. תיארת את מריה באופן אמין למדי. נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] הקריאה הקשה של השיר (בשל השימוש הרב באותיות כמו ריש וקוף וגימל שמקשים על קריאה זורמת) מכריחה אותך לקרוא את זה לאט ולהקשיב לתוכן. הכתיבה, המאוד-חושנית כופה את ההתחברות לסיטואציה. דוקא לסיום יש צליל מאוד נח ונעים. וכך גם תוכנו. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הדימוי של המטחנה הזכיר לי שיר של קוסמן הנה: http://www.tzura.co.il/tshsd/book.asp?arid=99 [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין נהדר מה אני אגיד לך כבר הרבה זמן לא קראתי משהו שכתוב עלא כיפאק בדיוק כמו שאני אוהב לקרוא, אני אם הייתי רוצה לכתוב ככה לא הייתי מצליח לדבר על חצילים כל כך הרבה זמן ואצלך זה יוצא הכי טבעי שבעולם. ויחזקאל הזה מצא חן בעיני, שאלוהים ישמור אותו ושיהיה בריא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו קשה להאמין שפעם היה פה כזה דיון ודגש גדול גם על פה - בצורה וגם על פעם - כי נראה לי שהעולם הדתי שלנו קצת קצת השתנה ולא שהיום לא נדבר על זה - אבל אחרת לגמרי ומעניין אם הפורום הזה עדיין קיים. [ליצירה]
