יושב מול המחשב,
מוסיקה שקטה במערכת,
המזגן משקשק במלוא עוצמתו,
הפלורסנט מתאמץ להאיר את החדר,
הטלויזיה לידי משום מה עובדת על mute..
וחושב..
שהדבר
הכי גרוע,
והכי טוב,
שיכול לקרות עכשיו,
זה הפסקת חשמל.
[ליצירה]
-
גם אני הקטן מצטרף לדעת קודמי ומשבח ומהלל קטע זה. בעיקר בגלל הביטויים המקוריים, אם כי אפשר היה להאריך את הקטע בהרבה ולשכלל אותו.
(ומה לעשות עם זה, אלפא? תנסי לעשות עם זה מרק)
[ליצירה]
...
אני מסכים עם מתקרבת.
זאת ציניות קצת מוגזמת.
לא שיש לי בעיה עם בדיחות שחורות, אבל איכשהו אני מגלגל אותן מתחת לשפם לאדם אחד או שניים שאני יודע שלא יחשבו מיד על מקרים שהכירו וכד', ככה שיש הבדל בין זה לבין להשתמש בזה כפאנץ' ליין לסיפור יצירתי.
[ליצירה]
-
כדאי לעשות הגהה לפני שמשגרים משהו לאויר העולם.
ולהמעיט בסימני קריאה, זה בדיוק מה שהופך את זה מיצירה להבעת דעה ולמשהו שנראה כמו טקסט שקוראים בהפגנה.
[ליצירה]
-
שמואל, זה לא חוכמה. גם אני נחשב למשורר הבכיר ביותר מבין אלו שכותבים בין 12 בלילה ל-12 וחמש דקות, עם עין אחת עצומה, יד שמאל מאחורי הגב, משקפי שמש אדומים ומקטרת ירוקה בפה.
בקיצור, זה לא חוכמה להיות בכיר במגזר שלך כשיש רק עוד 7 אנשים בעולם ששייכים לאותה קבוצה....
אם היית כזה בכיר לא היית חוזר על שגיאות הפיסוק שלך בכל יצירה ויצירה, היית מחדש משהו ויוצר דברים מקוריים ולא הערות פוליטיות חסרות מעוף שבסופן סימני קריאה.
אבל מי אני לעומתך, הרי כתבת לי שאף אחד לא יכול ללמד את שמואל ירושלמי כי רק הוא יודע מה נכון.
לא הייתי כותב את כל זה אלמלא השחצנות שבהערתך פה.
(ו-לומשנה, למה לשבור לי את המסך?)
תגובות