לייזר הוא אדום בוהק, ג'ינג'י כזה. לייזר ואני לומדים בתלמוד תורה "אהבת אחים". הלימודים נגמרים בכל יום מוקדם, וכך מצאנו, אני ולייזר, את עצמנו מסתובבים ברחובות ומחפשים תעסוקה. פעם הרחקנו נדוד עד רחוב ז'בוטינסקי. לפתע קפא לייזר על מקומו. במרחק כמה פסיעות מאיתנו היתה חנות של משחקי וידאו. לייזר נעמד בפיתחה ומיקד את מבטו לכיוון אחד. עמד שם בחור עם צמיד עבה וגופיה בלי ציציות. הבחור לחץ על כפתורים בעוצמה רבה, ובתגובה לכך היתה דמות על המסך יורה ומחסלת דמויות רעות. הצבעים וההבזקים של המשחק השתקפו היטב בעיניו של לייזר. מאז, בכל יום, הסתיימו שיטוטינו בצפיה ב"בריונים" המשחקים. לאחר מספר שבועות לייזר גילה לי מה מושך אותו במשחק הזה. הוא אמר שמה שאמרו לנו בחיידר, שהלימוד תורה שלנו עושה רושם בשמיים ומכניע את כוחות הרשע, הנה כאן מכניעים את כוחות הרשע בפועל ממש, ואולי אפשר לפעול כאן הרבה במספר קטן של שקלים. מאז שלייזר גילה את המשחק שלו, יכולת הזיכרון שלו נפגעה בצורה משמעותית. לייזר, שידע לפני כן לשנן פרק מישנה שלם, עם הברטנורא ועיקר תוספות יום-טוב, התקשה לחזור אפילו על מישנה אחת בניגון. לא לקח הרבה זמן עד שהוא התוודה בפני וגילה לי את תוכניתו. הוא חוסך את דמי הכיס שאמא נותנת לו כדי לשחק במשחק שלו בעצמו. בינתיים, הוא לומד בעל פה את שלבי המשחק. מדי לילה, לאחר קריאת שמע שעל המיטה, הוא משחזר בדמיונו את שלבי המשחק, את מבוכיו וכלליו, ומתכנן לפרטי פרטים כיצד עליו לנהוג בכל שלב. היום המיוחל הגיע. חיכינו בפתח החנות עד שהמשחק של לייזר התפנה, ועטנו עליו לפני שמישהו אחר יתפוס אותו. שלושה בחורים בעלי צמידים עבים נעמדו לצידנו. לייזר שלף את השקלים שלו והכניס אותם למכונה: עיניו אורו. לפתע, ניגש אחד הבחורים שעמדו לצידנו ותפס את מקומו של לייזר: "חבל על הכסף שלך, אתה תיפסל מהר. תן לי לשחק במקומך". תחנוניו של לייזר נפלו על אוזניים אטומות. הבחור עשה כמעט את כל הטעויות שלייזר חזר ושינן לעצמו שלא לעשות. לייזר קיבל עליו את הדין, וחזרנו הביתה. באותו לילה חלם לייזר שהוא נמצא בתוך המשחק שלו. עשרות נערים עם גופיות בלי ציצית וחיוכים ריקים הסתכלו עליו. לייזר לא החטיא אף יריה. הוא התכופף לקחת את הבקבוק בזמן, פנה במקומות הנכונים במבוך, ולא טעה באף שלב. ככל שלייזר התקדם במשחק, החיוכים הריקים של הנערים נעלמו ובמקומם הופיעו חיוכים מלאי תוכן ועיניים מאירות. לייזר פילס בבטחון את דרכו לשלב האחרון והמכריע של המשחק. הוא ניצב מול החדר הפנימי, בו שוכן ראש כוחות הרוע. לייזר נקש שלוש פעמים בדלת והיא נפתחה. אלא שבמקום הדמות שלה ציפה לייזר, הופיע לפניו ה"בריון", זה שגזל ממנו את המשחק. צמיד הזהב העבה שעל ידו הבהיק באור מסמא עיניים. לייזר לחש סגולה, והבריון קפא על מקומו לשבריר שניה, שהספיק ללייזר לתלוש את הצמיד מידו ולראות כיצד כוחותיו אוזלים כבמטה קסם. לייזר שרף את הצמיד באש וטחנו עד דק. את האבקה שפך לתוך הבקבוק שבידו, והשקה את הבריון. לייזר הביס את כוחות הרוע. למחרת בבוקר לייזר סיפר לי את החלום שלו, ושאל אם צריך לעשות "הטבת חלום". אמרתי לו שלא צריך, שהחלום הזה הוא טוב. הלכנו ביחד ל"אהבת אחים", ובדרך התחלנו לשנן את מסכת "פאה", עם הברטנורא ועיקר תוספות יום-טוב.
סיפור זה הוא גירסה שמכילה את העלילה "נטו" (ואולי פחות מזה), ומבחינה ספרותית אנו מחמיצים כאן את כל ה"עומק" שיש בסיפור "לייזר" המקורי. ברם, הקיצור הנמרץ מתאים את הסיפור לילדים קטנים, וגם הסרנו את כל הנושאים שלא כדאי להציג בפני ילדים רכים (כגון: פער העדות). להערותיכם אודה.