אררט
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה זה? פרסומת של החנות או משהו כזה סתמי באמת סתמי. [ליצירה]
- [ליצירה] לעמית אם אתה לא מבין - אל תספר את זה לנו. ולתאיר - תמונה סתמית ומיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] * נראה כי זה בעיר העתיקה... והבעלים לא שולט בעברית כשפת אם [ליצירה]
- [ליצירה] אסלי בסלי. יפה, זוית טובה. הצל קצת חוצה, אבל השחור לבן מטשטש ומוסיף הרבה לתמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם בפעם השלישית שקראתי אחזה בי בהלה. הגודל והדחיסות של המילים מבטלים את מרווח הנשימה וזה עובד, כמה שזה עובד.. לא קל. כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם צחייייי.. אשריך שככל שאתה מזקין אתה משעשע יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] גנאאאבאאת.. איך פספסתי? נהדר,ממש.. [ליצירה]
- [ליצירה] כדי שלא תרגיש מפוספס,ממזי, אעדכנך שזכיתי ביורש עצר קטן, או במה שנבחר ברוח הקודש (כך אומרים..) שייקרא הדר. [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... בד"כ אני מעדיפה שלא להסביר שיר, אולי זאת החשיפה האמיתית יותר ואולי זה פשוט מורכב יותר ל ה ס ב י ר שירה. הרעיון של השיר מדבר על השיכרון המדברי (ויסכימו איתי כל חובבי הציה..) יש פה מן משל, של מפגש של אדם ואדם מול מפגש של אדם עם מדבר. חיבור בין אנשים כמוהו חיבור קרוב ובלתי אמצעי עם אדמה, והטבע בכלל. הצבעים, למשל, מתיחסים במדבר למפגש הקרקע היבשה עם המים, מול מפגש אנושי בו הנקודה המשמעותית ביותר היא מפגש עיניים. השיבולים היבשות, ובכלל צמחיה מדברית, מסמלת בעיני פן אנושי של כח שורד ועקשני. היום זה סוג של זן נדיר.(אם נתיחס לזה רוחנית, אידיאולוגית, דתית..) הסיום, "ההתפכחות" היא יותר סימן שאלה מאשר קביעת עובדה- בדוגמה קצת קיצונית יותר, אולי נוכל להגיע לטראנס רוחני, לשיכרון חושים לקירבה בלתי אמצעית, גם בחיים הפשוטים והרחוקים מן המדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] שמץ קטנוניות עולה בי..זה קרה באמת? [ליצירה]
- [ליצירה] אוך.. אוהבת מאד את הרעיון. יופי. הייתי מסוקרנת לראות שכלול, כלומר פירוט של מה שאחרי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך, איך, איך עוד לא נתקלתי בשיר הקסום הזה?? כוכב, זה נגע לי בגוזל הפנימי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת את הדימוי שלך לעלה. התלישות רק מתחזקת.. מאד נגע בי. [ליצירה]
- [ליצירה] .. חתלתול.. פתאום שלפתי מזכרוני את אהבתך לאוטובוסים.. [ליצירה]
תגובות