בדרך,
מבטי אנשים מאַרֵרִים
נוזלים לעברי על ריצפת האוטובוס
ואתה , אינך זקוק
שאתפשט
בשביל לדעת אותי.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הזכיר לי את המשחק הזה שכל אחד כותב שורה, משאיר רק מילה אחת חשופה ומעביר למישהו אחר להמשיך לכתוב.. לא מצאתי קשר בין המשפטים ובטח שלא אמירה או יופי ספרותי. [ליצירה]
- [ליצירה] לכאורה יש כאן הכל- קומפוזיציה מאורגנת היטב, אמירה, שילוב של אנשים ודומם (2 מוקדי עניין). אולי זה האפור הזה שגורם לי לראותה כתמונה סתמית.. [ליצירה]
- [ליצירה] "מה אתה עושה כאן? אני גר כאן" "איך הזמן עובר כשנהנים" "שניה,תן לי לחשוב. חלפה שניה" כבר הייתי על סף להתעצבן על כל המשפטים הכ"כ בנאלים האלו, כשהבנתי שזה בדיוק מה שניסית לעשות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מורגש, נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] ולו רק בשביל ההקדשה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה בדיוק. אולי לא שיר, אבל נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעקצץ ומאתגר את השפתיים. מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, הסברת בצורה מדוייקת. "היא לא תאהב אותך כמוני"= וזהו כוחי. ולכן איני חוששת. [ליצירה]
- [ליצירה] שמחה שכיוונתי.. ורציתי עוד להעיר ש"לפקוח" זה גם במשמעות של לפתוח וגם רומז לפיקחות. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, בדיוק במינון הנכון [ליצירה]
תגובות