תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
יצירה נפלאה... מפליא אותי שאף אחד לא טרח להגיב.
העצבים שלי עיקצצו בכל קריאת הסיפור, והרגש הציף את השכל.
אין לך מושג עד כמה זה מתאים לי, וכמה נהניתי...
כתיבה נהדרת, ארוכה וטובה, תיאורים מעולים, מעלה נקודות למחשבה. כמו שצריך.
אכן... שלושת הדמויות. שתזכה להגיע עם ספינת הפח ליעדך הסופי, ולהשלים עם הזכרונות.
אהדתי.
מושלם... תודה ענקית לך!
[ליצירה]
אין טענות הפעם. מושלם.
התיאור פשוט מושך וכ"כ יפה.
החריזה לא מעיקה אלא מצרפת את השורות ומייפה אותן.
הכתיבה מעולה והשפה עשירה.
והתוכן... באמת צריך לדבר? איזו שמחה!
שילבת כמה רעיונות ביחד, כפי שראיתי במפגש (וכפי שהסברת). נהדר!
סיום אופייני לשיריך, ועם זאת מיוחד. מנגינת חליל נצחית.
אהדתי.
תודה!
[ליצירה]
יפה מאוד
תיאור מאורע בצורה נפלאה.
קצת היה קשה לי להבין... את מי רחל ברכה בתחילה אם לא את הצבא העברי? אשמח להסבר.
כתיבה נהדרת.
היו כמה בעיות עם הפיסוק פה ושם. אני בטוח שתוכל לתקן אותן.
[ליצירה]
חורף...
השיר מקסים, אך אני חייב לציין שאיני מרגיש כמוך. החורף אצלי, עד כמה שיראה עגום לאחרים, הוא מקור חיי. הרוח הקרה והרעננה מחיה אותי, בעוד שהגשם והברד מעוררים את הרגש שבליבי, הרגש המשמח. הלילות הקיציים הם אלה המביאים עלי עגמומיות. כל מעטה השמחה שאגרתי במהלך היום החם נמס לו כשיורד החושך, מביא אתו שאלות.
החורף הוא גם מקור השראתי העיקרי.
[ליצירה]
איי, אחד מהטובים. אהבתי המון.
איך אפשר לתת ביקורת ככה?
נהניתי מאוד מהדימויים המשולבים במציאות השיר, מהמלים שלך.
נהניתי גם הרכנת הראש בתחילה והטיית הצוואר בסוף. מלטף.
באיזה חוף היית?
תודה!
תגובות