תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
נהניתי. היה טוב. קראתי פעמיים לפחות.
לא טוב:
* הסיום חלש מדי. לא כ"כ מובן. אני חושב שהיה טוב יותר לסיים בנגיעת רגש מסויימת. לשלב את הצחוק והבכי, או לגרום לשתי הדמויות להחליף תפקידים (זו תבכה וזו תצחק).
* אכן, יש משהו בדברי "זהירות שביר". אין כאן יותר מדי עלילה או רקע, פתיחה וסיום, כדי שזה יהיה סיפורת. עם זאת, היצירה תהיה מעולה בתור קטע או משהו דומה.
*בניגוד למה שכתבתי בסעיף השני ב"טוב", אני חושב שהמשפט "הדברים האלה בכלל לא הולכים ככה" בשורות 11-12 הוא חריגה שאינה במקום.
טוב:
* שני אלמנטים: בגרות וילדות. הבגרות - הבכי, המוות, הרצינות. הילדות - הצחוק, האמונה, הפשטות. המלחמה ביניהם מורגשת היטב, ואת מצליחה לעורר אותה בצורה הכי מקסימה שיכולה להיות.
* את מעבירה את תחושת הילדות של המספרת גם דרך דו השיח, אך גם דרך הסיפור עצמו. מחשבות של ילדים... את נותנת אווירה מדוייקת. לכן, אני חולק על כל מי שאמר שרמת הכתיבה נמוכה יחסית. היא מצויינת, אבל משומשת ליצירת רושם מסויים.
* אהבתי את השורות בהן הדמויות "מסתכלות איך נולדים עיגולים". ה"נולדים" במקום "נוצרים", אולי, מחדיר אותך עוד יותר עמוק למוחם הפשוט של הילדים. גאונות שכזו...
הביטויים האחרים גם הם מרהיבים. להעיר אבק...
תודה על יצירה עשירת מחשבות ורגשות!
[ליצירה]
נחמד ביותר...
זורם כמו שצריך עם מסר יפה מאוד, שאותו כולנו חווינו...
הייתי מציע לך לא להירדם, אין זמן לזה.
ד"א, תוכל להסביר לי בשביל מה כל הצבעוניות? אין כל טעם לכך כחלק מהשיר, וזה לא מצעד הגאווה, אז אני אישית הייתי מסתפק בשחור...
בהצלחה!
[ליצירה]
שיר מקסים לזכר רוה"מ ז"ל.
* כתיבה מעולה... שפה נהדרת.
* הזרימה שלך משום מה לא נעצרת מהחריזה. עדיין לא גיליתי אם זאת השפה המחפה על כך או שאתה פשוט שולט בחרוזים ומוביל אותם כרצונך, ולא להיפך. מדהים!
* סיום בנוי היטב ומתאים. השימוש בחריזה הכפופה לך מוסיפה המון. יפה.
תודה.
[ליצירה]
כתיבה עדינה וציורית ביותר.
אהבתי, בצורה מיוחדת.
גם אם תרצה שלא יעשה זאת, העט ימשיך לגזול ממך דיו. אם לא אתה תכתוב, ילך העט עם מאגרי הדיו שלך לדפים של אחרים. זהירות.
תודה!
[ליצירה]
נחמד ביותר!!!
אהבתי את הרגש שאת חולקת כך לחרק קטן, שלבסוף בכלל אובד.
זרימה נהדרת ותיאור נפלא בשפה עשירה.
מצטער, קראתי כבר כמה פעמים ולא ממש הבנתי את החוזק של השורה האחרונה.
הסבר?
תודה!
תגובות