תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
יפה ביותר...
רעיון מיוחד, להכניס את ההספדים הכי קרובים וכאובים לקופסת נעליים, ולהלך בהם בטיולים. מדהים איך שאפילו הנושא הצדדי ביותר מזכיר לנו דברים מסויימים.
היה שווה להכנס, ולו רק כדי להכיר אותך עוד יותר.
תודה!
(בקשר לכלה - אני בטוח שתסתדר. אתה בחור משובח!)
[ליצירה]
פששש... אהבתי!
* חל שיפור עצום מהסיפור הקודם... יש כאן סיום טוב, מטרה. הכלליות שתיארת בפעם הקודמת הפכה כאן לגיוון ויצירת עולם מלא, שלא רק מתמקד במטרת הסיפור. סיפור נושם, ללא ספק.
* זהו... את השאר אני אשלח במסר אישי.
נחמד מאד...
תודה!
תגובות