שם בדוי שלום לך!
אני אוהב את יצירתך זו מורגש הרצון שלך להתקדם בשטח זה!
נסה גם צבעים אחרים הכוונה לסוג של צבעים אחר!
היצירה מקסימה כשלעצמה!
תודה לך:
חיים
רק עבור סתיו לשם!
כמה תגובתך הייתה נכונה זה סיגנון הנקרא בשם:
נאיבי והוא מאד פופולרי וידוע הביצוע כאן מושלם
טכניקה מלאה ויסודית ציור מעולה.
תודה כי שוב נהנתי מהיצירה:
חיים
[ליצירה]
כבשה מעניינת.
לגבי העץ, בכלל לא בטוח שהוא כרת בשביל זה עץ - אפשר ללכת למטע זיתים בתקופת הגיזום ולאסוף את מה שהם מורידים.
זה בכוונה שהבסיס נראה כמו רגל של כבשה?
[ליצירה]
טוף, אז ככה. הרעיון מעניין.
נראה לי שאם החלומות היו ה ר ב ה יותר גדולים ממנה זה היה יותר חזק.
כמו כן אם אינני טועה אין שום דבר מהלם (כזה שיכניס אותי להלם) בחלומות. שום דבר חדש. כל אחד חולם לצאת להרפתקאות נועזות בלב ים (או בג'ונגל, או בכל מקום אחר, תלוי אילו ספרים הוא קרא ואילו סרטים הוא ראה), ואף אחד (כמעט) לא מעיז להגשים אותם.
סליחה אם אני ביקורתי מדי, אני ממש לא עושה את זה יותר טוב, אבל לכן את מיבלאש...
[ליצירה]
נחמד ומצחיק...
אם פה בצורה מזניחים את התוכן
וכל שחשוב הוא רק גודל וצבע
אזי לא אתר יצירה הוא זה,
שיעור יצירה בגן - לא יותר מזה. :-)
וגם זה בהומור.
[ליצירה]
[ליצירה]
בס"ד
מעניין, צורה אחרת לראות את הדברים האלה.
[ליצירה]
סוף סוף אני רואה את המוות בעינים! (בעעעע!!! נשמע גרוע.)
חס וחלילה. סתם, אבל רק עכשיו ראיתי את הדמות. אבל נראה לי הכרחי ממש לשים שם דמות שרוע על הרצפה מול המוות, ולעשות את העיין יותר פעורה באימה. משום מה היא לא נראית לי מספיק מפוחדת.
[ליצירה]
נכון שזה שחוק, אבל גם לפני השואה אף אחד לא האמין שזה יקרה.
נכון שזה שחוק אבל גם לפני השואה הצליחו לגרום לעם שלם לשנוא קבוצה מסויימת ללא כל סיבה נראית לעיין (אגב, האשימו את היהודים שהם לוקחים את כל הכסף של גרמניה, מדברים כל הזמן על הכספים שמושקעים בהתנחלויות, ההקלות שכבר לא קיימות).
נכון שזה שחוק אבל גם לפני השואה עשו דמוניזציה מטורפת לאותה קבוצה.
בימים האחרונים אני מוצא את עצמי חושב יותר ויותר על הדברים הדומים. אמנם יש גם הרבה שוני: הרבה קשרי משפחה (מן הסתם הרבה יותר מאשר שם), הרבה אנשים שלא יתנו לדבר כזה לקרות.
גם לא מדובר על יהודים גלותיים חסרי אונים, רובם שירתו בצבא. וכן כל מני אפשרויות אחרות.
אבל מי שמכבה את הנורות האדומות (והרבה כאלו נדלקו לאחרונה) לא נכון הוא עושה. עמונה היא כבר לא נורה אדומה. עמונה זו השריפה שהתחילה לבעור.
[ליצירה]
בס"ד
אבל חלק מהתהליך הזה הוא גם הכאב, העלבון, והכעס. אם נדלג עליהם, נפספס אותם. לא צריך כל כך לפחד מהשקיעה הזאת, הרגשות האלו יכולים גם להוביל לדברים אחרים, כמו פעילות אינטנסיבית יותר, אולי בירור יותר עמוק של הדרך שלנו, דברים שלא נגיע אליהם אם נרגיש שהכל בסדר ואנחנו עוברים תהליך, במשמעות של עוברים על התהליך לסדר היום.
אבל בכל אופן השיר יפה. לא הבנתי מה זה שתינו.
תגובות