ברגע לפני פריחתה
אמרה נשמה לאדם:
ראה חייך
מה הם
משעולי סבכים שאתה יצרת
מעשה ידים כלה והולך
דם יזע עמל ודמעה
צעקה
התנוונות
קמילה
ואני..
הייתי כשצעקת
הייתי.כל העת
ועתה?
אתה.
לפני מיתה
[ליצירה]
מעניין.
קראתי את זה בעניין, ומצאתי את עצמי שואלת מהו ההבדל הדק שמכניס קטע כלשהו לקטגוריית שירה. אם הייתי קוראת את זה ברצף שורתי אחיד, לא חושבת שזה היה מוביל אותי לחשוב על קיטוע השורות, אבל זה מה שדווקא ריתק אותי, אולי.
[ליצירה]
איך לא נתקלתי ביצירה הזאת עד עכשיו? (ותודה לחתלתולי). התיאורים, הנפלאים מאד, הזכירו לי שני פרקים מתוך הסרט היפני "חלומות", לא זוכרת כרגע את שם הבמאי..
בכל מקרה, ההתגוללות ברפש והביזאריות ששולטת ברחובות, יחד עם הטחנה מלאת ההוד- כל אלה נמצאים בסרט הזה, בדיוק, אבל בדיוק, כמו שכתבת. ראית ת'סרט, אגב?
[ליצירה]
סליחה, אבל הקטע הזה עשה לי רע מאד. זה משל למשהו? תיעוד של אירוע? או חלום שזה יקרה? מצד התיאור, חוסר האונים אכן זועק, מצד התוכן, לא פחות חשוב, הרוע זועק עוד יותר.