אוקיי. מושלם.
לקחתי על עצמי לאהוד רק דברים מסויימים, ולכן אני מתנצל אם אוריד כמה מהיצירות הקודמות שלך שאהדתי (אין זה אומר שאיני אוהב אותן - הן מקסימות!). אבל פה... הרעיון פה מדהים.
איך הגעת לזה?
אני יכול פשוט לשבת פה פעור פה, ולחזור על תגובתו של אסף בהסכמה.
עם מה ציירת את זה הפעם? הצבע גם שינה המון... לטובה.
נ-ה-ד-ר!
תודה עצומה!
[ליצירה]
אוקיי. מושלם.
לקחתי על עצמי לאהוד רק דברים מסויימים, ולכן אני מתנצל אם אוריד כמה מהיצירות הקודמות שלך שאהדתי (אין זה אומר שאיני אוהב אותן - הן מקסימות!). אבל פה... הרעיון פה מדהים.
איך הגעת לזה?
אני יכול פשוט לשבת פה פעור פה, ולחזור על תגובתו של אסף בהסכמה.
עם מה ציירת את זה הפעם? הצבע גם שינה המון... לטובה.
נ-ה-ד-ר!
תודה עצומה!
[ליצירה]
זו הייתה התנסות עם צבעי פאנדה, אז עוד לא שלטתי כ"כ בטכניקה ולכן הפרטים הקטנים לא מדוייקים, אבל מסכימה שהצבע מאוד עזר להעביר את הרעיון.
ממש תודה.
[ליצירה]
לרחל
שלום רחל!
תגובה מעניינת, אז אשתדל להתייחס אליה ברצינות למרות ה"טון" המגעיל.
א' - אני רגועה. תמיד. תשאל כל מי שאי פעם ניסה לשגע אותי, וזה כולל את ה40 ילדים עולים לכיתה ב' שהדרכתי לא מזמן. יש הטוענים שציור מהווה מראה. כל אחד מפרש אותו לכיוון המתאים לו, עפ"י הנטיות שלו, ככה שבמקרה הזה, בחרת לראות בזה משהו מזעזע, שהטריד אותך כנראה... יש כאלה שראו סתם משהו עצוב, או שבירת מוסכמות (יכול להיות שזה מה שזעזע אותך..) אז תודה על ההמלצה ("תרגעי"), אבל אני חייבת לשאול אותך האם היא מכוונת לבנאדם הנכון.
ב' - אף אחד לא צריך אנגלית בארץ שלנו, השפות הרשמיות הן ערבית ועברית (בתנאי שלא רוצים להכנס למוסד אקדמי, כי אז צריך לעבור ת'פסיכומטרי), אבל מה שאנחנו גם לא צריכים זה כפייה. לארץ העברייה שלנו יש הרבה אזרחים שהשפה הכי נוחה להם אינה עברית, או שסתם מעדיפים לשמור על אופקים רחבים יותר...אבל אם כבר מדברים על להגיד דברים שאין לאף אחד זכות להגיד לשני - אני פותרת אותך מלהכנס לכל יצירה שתופיע בה אות יוונית כלשהי.
טוב, לא תכננתי להאריך כ"כ בתגובתי אלייך, כי סה"כ מדובר על רישום בעיפרון - שיש הרבה בארץ בכלל ובאתר שלנו בפרט, אבל מה שנדיר כאן (למזלנו) והייתי חייבת להגיב לזה, זה תגובות כאלה חסרות טעם, עניין וערך.
שיהיה לך יום נפלא.
מיבלאש.
[ליצירה]
זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך...
היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות...
(הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור?
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
תגובות