תֵן, תֵן תֵן
קַח לךָ, קַח
כן.. כן, כן?
אך.. אח.. אח!
אחי אתה!
הכי אתה!
תֵן לי יד, תן לי רגע ודָי
הבט בי אחי מבט של אמת
קח את ידי בידךָ
כָך ודָי!
הבה נצעד ביחד
הבה נבנה קֵן ולא
ואולָי..
ayelet cohen
-
משתדלת ללמוד
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השיר הזה בנוי על משחקי מילים - ויכול להיות שאני מפספסת ובגדול, אבל אלה לא ממש משחקים במילים. בצלילים, אולי. לא התחברתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אילת זה ממש טוב! מי שרוצה לשמוע צלילים שומע אותם, הם נמצאים בכל מקום בו מופיעה מילה כתובה, כל שצריך זה לרצות לשמוע ולא צריך להיות לשם כך מלחין. שירך מביע כמיהה ורצון לחיים ביחד וזו המנגינה הכי יפה שאפשר להשמיע. את זאת עשית ובגדול. אהבתי ואהדתי את יצירתך הקוראת לאחדות: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את המבנה- מעצים את התחושה גם אני הרגשתי בנוכחותה כשקראתי הקיץ, האש, הלאות הזאת.. למה תמיד קיץ וסוף באים ביחד? (ועוד עם התנתקות... סוף כפול ומכופל) [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן צרוף של שני דברים- "נקודה" ו- "אפשרית": נקודה- כי כל התוכניות וכל המחשבות מתנקזות יחד ומצטמצמות לנקודה אחת שאינה תופסת מקום וזמן, וכיוון שכך- הנקודה נעשית "אפשרית", כי הכל יכול להתכווץ לדבר כל כך קטן ולכן גם יכול להתקיים- אפשר להספיק דברים שלא לוקחים זמן, אפשר לעשות דברים שלא דורשים מאמץ. מקווה שהסברתי קצת [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי- אם מצאת אותה בסוף בעמקי לבבך זה אומר שמצאת אותה באמת, והגעת למסקנה שהאוצר לא מתחת לגשר אלא אצלך בבית, או שרק הכתה בך איזושהי הבנה בנוגע לעצמך? איילת בשם האיילת האבודה [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב!! מזל שאת מזהירה שבועיים מראש, נותן לי זמן להתכונן. חוצמזה- זה ממש יפה, כתוב טוב ומעורר מחשבה. אהבתי את "ואני שעמדתי במרכז שנה תמימה". כמה שזה נכון, שלפתע אתה מגלה שכל הזמן היית במרכז של עצמך, מרוכז בעצמך ולא הגעת לשמודבר מעבר לך. ככה לפחות לגבי עצמי, לשם אני לוקחת את המילים שלך. ושוב המון מזל טוב, ונראה לי שכן תפשת קצת כדור(אם לא את כולו), או לפחות התקדמת במשהו השנה- חייב להיות ככה כי החיים הם כמו ספירלה.. [ליצירה]
- [ליצירה] על הלבדיות של כל אחד מאיתנו לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונת אבל הנה קצת נראה שאני חלוצה בכתיבת תגובה ליצירה זו, אשרי שזכיתי קצת מהפרשנות שלי ומה עלה לי בעת הקריאה: כמה אנחנו חיים בעולם וכמה אנחנו יכולים להיות סגורים בתוך עצמנו כשהכל סובב סביבנו, ונדמה שמלבדנו אין עוד אדם... אלא שפתאום בשורות האחרונות עולה רמז דק לקיומו, בעצם לקיום ערוגתו של האחר, המעידה בעקיפין הל היותו של עוד אדם בודד בעולם. מלבד הרעיון מאחורי המלים אהבתי גם את הצורה בה הבאת אותן איילת [ליצירה]
- [ליצירה] :-) [ליצירה]
- [ליצירה] רק הסבר קטן לגבי אפסילון- מדובר גם כן באות יוונית הנראית כמו E רק מעוגל יותר, אולי מישהו יכול לשים את האות הזו כאן בפונט המתאים? אשמח מאוד.. הרעיון מאחורי השיר הזה הוא הוכחה מתמטית של גבולות של פונקציות, (אני מקווה שזה לא נשמע מבהיל מידי) על מנת להוכיח גבול מגדירים מספר קטן מאוד כמו למשל 0.00000000000001 ומסמנים אותו באות היוונית אפסילון (ואת ההמשך של הוכחות אלו אשאיר למתעניינים לחפש לבד) מקווה שלא הרסתי עם האזכורים המתמטיים. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מעולה- כמובן ואני שאחרי שהזעתי כל הדרך הדרך המפרכת לכיסופים (שני לילות של הליכה, שבסופם לא הגענו..), ואח"כ הלכתי לרקוד בחתונה, חשבתי לעצמי: ה', כמה בנאדם יכול כבר להזיע??? תודה שנתת ביטוי מוצלח יותר למחשבה הזאת. וכמובן לא נשכח את אלו שמזיעים בירוחם :-) עם ישראל, ארץ ישראל, קצת חשבון נפש של "הציבור" וכו... [ליצירה]
- [ליצירה] תאור מדוייק של רגע כזה שבורח ובסופו נשאלת בדיוק זו השאלה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה פשוט ככה קשה [ליצירה]
תגובות