ואולי
נולדתי באמצע התמוז
בכדי לאזן
עצבונם
של אלו
הבחרו למות בו.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה שינוי מבורך בין "חיוך עצוב" לסיפור הזה! פחות קיטש, יותר מהורהר, קצת מעורפל (לחיוב) בהתחלה, וגם הנושא חזק יותר ולא סתם תסריט הוליוודי. תמשיך..תמשיך.. [ליצירה]
- [ליצירה] "איך אור פשוט, בלי טעם ובלי דעת,יכול את הקיום כך להכות?", זה נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מתקרב, אבל לא :-) .דימוי הקורבן בא להביע נכונות להתמסרות טוטאלית. קורבן מביהמ"ק, טהור, ולא במובן הפוסט-מודרני של המושג כ"אומלל ומסכן". ההתמסרות הזו מובילה להתקדמות, עלייה:"עולה לה'". ועוד- אני מבחינה בין 2 סוגי אמונה. הראשונה: "בבוקר חסדך"-האופפת-הכללית. ואילו השנייה: "אמונתך בלילות"-הקונקרטית-עצמות פריכות כאוסף של פרטים. אלוקים לא מעניש אלא מעניק, כמחווה לטוב לי, הזדמנות להתנסות בסוג השני. [ליצירה]
- [ליצירה] "שבת עמים גם יחד" הוא מושג מחריד בעיני. העם היהודי לא נועד להתערב בשאר האומות, אין זה ייעודו. ורק לכשנבין אנחנו את הייחוד בנו, תתגלה בנו הסגולה ונביא גאולה לעולם (כן,גם לאומות, הזקוקות לנו שנהיה "עם לבדד ישכון"). תגיד התנשאות? גזענות? בהחלט. זה חלק מהיהדות. ואני לא מתנצלת על כך. (ובאותה הזדמנות- חפש מאמר בשם "גון לנון והיהודים" שהתפרסם בירחון "תכלת" לפני כמה שנים, רלוונטי להפליא). [ליצירה]
- [ליצירה] כל היהדות על רגל אחת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] וטוב שכך, הרי זו הדרך ללמוד ערכן. [ליצירה]
- [ליצירה] כבר באתי לכתוב "כזה קשקשן", אבל בקריאה שניה-אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה פשוט מצוין! [ליצירה]
- [ליצירה] הפיזמון נאה בעיני (בית ראשון ואחרון) אבל הבית האמצעי נתן לי תחושת "חרוז-תפוז", משהו קצת מאולץ, מצועצע מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] לכאורה יש כאן הכל- קומפוזיציה מאורגנת היטב, אמירה, שילוב של אנשים ודומם (2 מוקדי עניין). אולי זה האפור הזה שגורם לי לראותה כתמונה סתמית.. [ליצירה]
תגובות