שני עולמות
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זהו שלא. אבל זו התחושה שהתמונה באה להעביר. וכמסתבר, הצליחה! [ליצירה]
- [ליצירה] הממ. כן, הצילום הוא של רחם. מקומות מוכרים?.. [ליצירה]
- [ליצירה] הצילום הוא של רחם מבפנים, נכון? של שלייה. או שמא הדמיון שלי מוביל אותי למקומות מוכרים? [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, רחם??? כך לדעתך נראה עובר? משהו פה לא הגיוני. לדעתי זה לא באמת רחם, זו רק אסוציאציה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ממש. "למות להוולד" כתבת להוולד עם ת'. תתקני! אהבתי את החיבור של התמונה עם השיר! (זה ציור או תמונה???) [ליצירה]
- [ליצירה] זה עיבוד ממוחשב. לגמרי. האיש הוא מתוך "כיכר טימס בלילה" והנוף נמצא בתמונות של windows.. אבל השיר הוא שלי.. ניצן שנתפסה בקלקלתה ומסמיקה מבושה. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך. נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות") אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד. יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי אומרת אסימוב. אבל לא מצאתי את הקטע של ה"יותר מדי". [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! !!!!!!!!!!!!!1111 (בקרוב במילון של מישי..) [ליצירה]
- [ליצירה] הנה דבר מהסוג שגורם לי להיאנח בקנאה ובתסכול מחוסר השוויון ששורר בחלוקת הכשרונות. אוף, איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא... באמת? משום מה היה לי ברור שרק בזכות הצבא הגרמני הסובייטים ניצחו.. (ולא, לא קראתי את השיר, אני ממהרת אז הסתפקתי בכותרת. אולי כשיהיה לי משעמם מאד.) [ליצירה]
- [ליצירה] * (ניצן. רואה כוכבים.) [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים. דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.) וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים. מחכה להמשך! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מעולה. הייתי מצמצמת את השימוש בסימני שאלה - אבל זה עדיין שיר נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] סתם.. נהניתי מדו המשמעות שיש לשורה "אך האות לא ניתן". שלא מצאת אותיות לכתוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הכמיהה שלך מרגשת. כל הכבוד על ההשקעה בניקוד, ואם כבר - ראוי לתקן את המקומות שבהם הוא שגוי. בנוסף: "שסיפרו לי", "שלמדתי"וכן הלאה צ"ל "כשסיפרו לי", "כשלמדתי"... ("ש" היא תחילית שנועדה להרכבת משפטים בלבד. "כש" הוא תיאור זמן.) [ליצירה]
תגובות