אי של השלום המובטח...
אילה רייזל
-
מבע הנפש של מי שאומרים- יש לו נפש אמן,נגיעות של העט בעולם של דפים,פרחים יבשים של חיים, הפוכים,ואין מבע נפש מספיק לעולם שכזה ואומרים:הוא חי במקומות אחרים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואי! אני מתבישת שעל כזאת יצירה לא הגבתי לך!!! זה מדהים! אין מילים.. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה הנה--- כנראה שהמחשב לא סבל את הקיטשיות הזאת שניסיתי להחליף את הכותרת "שושנה" למשהו יותר מתוחכם... אבל הנה, סדרתי את זה. אתם יכולים להביע דעתכם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים. את נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חמודה גם את!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מחשבות קסומות, הצלחת להעביר ערפל שצופן הרבה. יש איזה חור שאני לא יכולה להבין. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש המשפט בסוף, כשבירה של החריזה הצפויה (וכחריזה של משפטים קודמים מאוד) יוצר את הימבוס הנפלא בשיר דבר שהופך את הקטש לפחות קיטשי, ונוסך את הרובד העמוק יותר שביצירה ככמיהה למשהו אחר ולא דווקא ללא, באופן הרציונאלי ביותר. לא הפסקתי להזיל דמעותיי. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד! ברוכה הבאה! [ליצירה]
- [ליצירה] שלום הנה שיר דומה... שלך יפה [ליצירה]
- [ליצירה] לישועתך קיווינו,אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו זרימה של ברז. גם חבל על המים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] האם זו ציניות? כשמגיעים לשורה של "הביי'ניש על הש"ס הלבן." זה נראה כך. הלוואי שבאמת היינו כל כך תמימים ודוסים, כל כך אוהבים את התורה באמת, ולא היינו מוצאים כל רצון לצחוק על דוסיותנו הטהורה, הכנה, והאמיתית. אני מאחלת לך בעל ירא שמיים, שיאהב את התורה וישתה ממימיה, ושיאהב אותך. ואם תרצי, חברה, אין זו אגדה... חלומות פז! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי איך זה שלא הגיבו? מזל שיש את היצירה האקראית, אז נכון, זה נורא אקראי לקרוא על שמחת הגשם בעיצומו של קיץ, ובכל זאת זה היה מרענן. אהבתי שכל הבתים נפתחו דומה "שמחתי" "שמיכתי" ולבסוף "שמחת הגשם", כל אלו לעומת "חורף שבי קודר" בפתיחת השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] כן! המפגש היה מגניב... (סתם) עיניים רכות- זה לא בדיוק מחמאה... (נראה לי) וגם לא נשמע הכי גברי... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אתה כותב טוב, (באמת חשבתי כך.) אבל אתה כבר מאוד מתחיל לחזור על עצמך. ייאוש זה דבר עמוק לפעמים, כזה שאפשר לכתוב מתוכו אחל'ה שירים, אבל בחייאת- כבר שנתיים אתה עומד ונרטב בגשם, או דופק תראש באיזה פאב, וזה לא נגמר, הייאוש שלך הוא גשם של מילים וכבר אין בו חדות, אפילו חדות של מוות אין בו וגם איומי ההתאבדות שלך הם מגוחכים כשהם חוזרים על עצמם שוב ושוב, ובאמת אי אפשר להתאבד כל הזמן כי זה מאבד ת'אפקט. חפש כתיבה חדשה, אולי תפציע לך איזה שמש. [ליצירה]
תגובות