[ליצירה]
אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ..
דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי.
אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה.
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
מצטערת, כאן זה לא פורום מפוני גוש קטיף (למרות שקל להתבלבל לפעמים) ועם כל אהדתי לרגשות הקשים, זהו אתר אומנות. ומבחינה זו, אין בצילום הזה ולא כלום.
[ליצירה]
במאמץ עילאי אני מתגברת על הציניות ("לראות את היופי בדברים הקטנים"..אין יותר קיטש מזה) ומודה שזה סיפור יפה, ובעיקר נעים וזורם לקריאה. (ותודה לילד שהמליץ והביאני עד הלום)
תגובות