אני מרגיש צורך עז לצטט:
"אם תצלם אותם בצבעים, תראה את גוון בגדיהם.
אם תצלם אותם בשחור לבן,
תראה את צבע נשמתם"
או משו כזה..
הצילום עצמו יפה מאד, והכותרת- אין מילים..
הצלחת להעביר את תחושת הבדידות
של הילד (ילדה?), הטישטוש מעט מעיק..
יומטוב!
עומר
יא. זה מדהים.
אין, את פשוט אדירה.
איך תפסת את המבט הזה? את המבט הנודד-התוהה הזה? עצוב/שמח...
והכותרת.
פשוט נהדר.
הרעש בתמונה דווקא מוסיף, אבל גם הורס, אז אולי כן כדאי למצוא סורק חדש...
[ואני לא בטוחה שעדיף בש/ל, אבל בד"כ אני בטוחה שזה לא טוב, ככה שכאן זה טוב..]
צילום מתוק. אבל הכותרת, כשרואים אותה ללא התמונה, נראית לי ממש לא מתאימה... אני מבינה שרצית להגיד שהאם ותינוקה לבד, רק שניהם. אבל למילה "לבד" יש קונוטציות שליליות של בדידות, גלמודות וכו'. לי זה נראה דוקא חמים ואוהב ששתי הדמויות מצאו להן רגע אחד אינטימי.
[ליצירה]
כל כך אנושי!
יש פה חיבור פיזי אבל למעשה אין מפגש של מבטים, אני לא יודעת אם הבנתי נכון את הפרוש של השם אבל יש בתמונה הזאת המון עומק.
את ממש נהדרת!
[ליצירה]
אני מרגיש צורך עז לצטט:
"אם תצלם אותם בצבעים, תראה את גוון בגדיהם.
אם תצלם אותם בשחור לבן,
תראה את צבע נשמתם"
או משו כזה..
הצילום עצמו יפה מאד, והכותרת- אין מילים..
הצלחת להעביר את תחושת הבדידות
של הילד (ילדה?), הטישטוש מעט מעיק..
יומטוב!
עומר
[ליצירה]
יא. זה מדהים.
אין, את פשוט אדירה.
איך תפסת את המבט הזה? את המבט הנודד-התוהה הזה? עצוב/שמח...
והכותרת.
פשוט נהדר.
הרעש בתמונה דווקא מוסיף, אבל גם הורס, אז אולי כן כדאי למצוא סורק חדש...
[ואני לא בטוחה שעדיף בש/ל, אבל בד"כ אני בטוחה שזה לא טוב, ככה שכאן זה טוב..]
[ליצירה]
צילום מתוק. אבל הכותרת, כשרואים אותה ללא התמונה, נראית לי ממש לא מתאימה... אני מבינה שרצית להגיד שהאם ותינוקה לבד, רק שניהם. אבל למילה "לבד" יש קונוטציות שליליות של בדידות, גלמודות וכו'. לי זה נראה דוקא חמים ואוהב ששתי הדמויות מצאו להן רגע אחד אינטימי.
[ליצירה]
.
בעקבות מסרים אישיים שקיבלתי.. רק רציתי להצהיר שזוהי תמונה מקורית ולא ערוכה במחשב. היא צולמה ממרפסת בקומה העשירית של בניין המשקיף לשדות פתוחים (תמונה מדהימה לכשעצמה).
העולם שלנו מלא במראות בלתי נתפסים..
[ליצירה]
כקודמתי, גמני מזדהה.כ"כ. הדור שלנו מלא כמיהה לרוממות, תשוקה לקודש, רצון עז לפעול, ונותר ללא רועה- ללא מנהיג כריזמתי שיאסוף את כל הכוחות האלו וינווט אותם לכיוון חיובי ורצוי. (ולכל מי שיצעק "הרב אליהו".. נו באמת). באמת מתסכל לפעמים.
וקטנטונת..את כותבת מקסים, אעקוב אחריך :-)
[ליצירה]
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
תגובות