קח אותי איתך
למקום אליו עיניך שטות
חולמניות
כל פעם שאתה בורח
מהסערות שלי
ילד.
מה לך אצל הים...
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי במקום שהוא יקח תקחי את עצמך א-ליו? והים הוא נפלא יש בו המון קשה לי להבין את השא-לה... [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי במקום שהוא יקח תקחי את עצמך א-ליו? והים הוא נפלא יש בו המון קשה לי להבין את השא-לה... [ליצירה]
- [ליצירה] וווווווווווואו זה מדהים!!! התחברתי לזה מאד מאד! התרגשתי..... [ליצירה]
- [ליצירה] כזה יפה, שבא לשוט לאותו מקום. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לאודיה. מאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת פשוט. רק אנחנו מסבכים את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. לא מובן עד הסוף (לפחות לא לי) - מי היא אותה "רחל" ומה המשמעות שלה עבור המספרת? אם לא מדובר במשפחה, ואין כאן כאב, מה קושר אותה אליה וגורם לה לבקר שם כל כך הרבה? ואיך זה שעוף החול, שאמור לסמל תחיה ובריאה מחודשת, מצטייר(ת) כאן כמסמל את ההפך? כאילו מאסה במחזור המוות-חיים-מוות-חיים ובירה במוות-וזהו? כנראה שהסיפור אמור להיות על התמודדות עם אובדן, אבל לא כל כך הצלחתי להבין מה הוא בעמם רוצה להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. מבהיר היטב את הרעיון. ואת האירוניה. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, שיחקת אותה! אין מילים... [ליצירה]
- [ליצירה] נו, אז מה המסר העמוק?... [ליצירה]
- [ליצירה] צחוקים! אני מחזיקה עפרון בדרך מאוד דומה! וכולם כל הזמן מעירים לי על זה! לא קלטתי את זה בכיתה א', מסתבר... לגבי הציור - היה יותר יפה עם היה מלא יותר. הצללה וזה. וגם - המפרק שמעל האצבע שנקראת "אצבע" בולט מדי, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יש אמת בדבריו של מאיר, רון. אתה מיטיב ליצור אוירה, אבל זאת תמיד אותה אוירה. כזאת שנפרטת בסולמות מינוריים על גיטרה במחסן ישן בגשם שוטף בלב כרך הומה וזר. כנראה שכך אתה כותב כי שם אתה נמצא, כנראה, ולכן זאת טעות לומר לך "תכתוב בסגנון אחר". אבל אולי זאת איזושהי אינדיקציה, איזושהי מראה שצריך להסתכל בה ולשאול אם זה מה שרוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי.. מה שעשית פה בעצם זה לצייר קריקטורה של הוקעה חברתית צבועה. אבל מה את אומרת בזה? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, את כותבת טוב! [ליצירה]
תגובות