זה חדר.
שטיבלעך פרושו חדרים.
זה אומר בד"כ בי"כ שיש בו מלא חדרים קטנים וצפופים שאפשר למצוא שם מניין שחרית בעשר בלילה ומניין מנחה של לפני שבת צמוד להבדלה...
משהו כזה.
יש כל היום מניינים.
קמת באחת עשרה וחשקה נפשך במניין שחרית?
אם אין בסביבה מניין חב"ד או שאתה בצפת ותוכל ללכת לקאסוב, חפש את השטיבעל המקומי....
זה אמור להיות עצוב?
ריקני?
שטיבלעך עם מניין אחד לא ממלא את תפקידו...
זאת הכוונה?
אני מת לדעת....
[ליצירה]
שטיבעל
זה חדר.
שטיבלעך פרושו חדרים.
זה אומר בד"כ בי"כ שיש בו מלא חדרים קטנים וצפופים שאפשר למצוא שם מניין שחרית בעשר בלילה ומניין מנחה של לפני שבת צמוד להבדלה...
משהו כזה.
יש כל היום מניינים.
קמת באחת עשרה וחשקה נפשך במניין שחרית?
אם אין בסביבה מניין חב"ד או שאתה בצפת ותוכל ללכת לקאסוב, חפש את השטיבעל המקומי....
זה אמור להיות עצוב?
ריקני?
שטיבלעך עם מניין אחד לא ממלא את תפקידו...
זאת הכוונה?
אני מת לדעת....
[ליצירה]
גם אותי זה מצחיק וזה גם מאוד כיפי לעשות מערכונים של זקנים... :) (מנסיון)
כמו שלשפה יש את השנים שלה... אז כיום איפה תראה "סבא גילי" ?? או "סבא אמיר" וכל אלו?... אין כאלו.
בעתיד השמות שלנו יהיו כאלו... אויי... בימים ההם איזה שמות שהם היו קוראים לילדודס שליהם.. הם היו מנסים לחרוז שמות חדישים במקום לקחת את אלו היפים הקיימים, ולפעמים זה נשמע כמו שם שצריך לחפש לו פירוש באנציקלופדייה... ;)
[ליצירה]
-אבל אני מסכימה גם עם ורד אדיב, שאפשר להבין את הצד שלה.... . זה בחלט כואב, שכשאוהבים מישהו ומנסים למלא אותו באהבה שלך...אז הוא מרגיש חנוק עד כדי פסק זמן.... גם אם זה נחוץ. ועדיין לדעתי זה מגעיל לסובב לך את המצפון על האצבע.... .
תגובות