כֹּל גַּעֲגוּעַי זוֹרְמִים לַלֵּב אֲבָל לִבִּי אֵינֶנוּ מִתְמַלֵּא. סַע אֶל מְחוֹזוֹת הפֶּלֶא בַּנֵּכָר אַךְ לַמְּדֵנִי מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים הַנִּזּוֹנִים מִיֵּאוּשִׁי לְהִשָּׁמֵר מִכֹּל מִשְׁמָר. וּכְשֶׁאֶל נוֹפֵי הָאָרֶץ וּמִלְחָהּ יִמְלָא לִבְּךָ כִּיסוּף תֵּדַע כִּי זְמַן לָשׁוּב אֲנִי כָּאן אֲצַפֶּה לְךָ. וּבֵינְתַיִם אֶסְתַּפֵּק בְּכֹל אֲשֶׁר תַּשְׁאִיר הֵן בִּזְכוּתְךָ כָּתַבְתִּי שִׁיר. 7 אוגוסט 2004