לאורך השדרה,
מול נחשולי תכלת,
שורת דקלים ברוח נַפנַף.
החמה,
באורה ממעל זוהרת;
השחר לוהַב.
עם בוא האביב רביבי מלקוש,
מנמרים פני עוברי אורח.
בשדות ירק, מזרע לוהט.
הרקיע מתבהר
ושל ים עוטה אדרת,
מעל השדרה שעץ דקל לופת.
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- בלאדה לסתיו
- לוקחים מאיתנו, בשביל העשירים
- שמש השחרור, עוד תפציע!
- לא בצרורות - ירי! העוצם
- חטא - הקפיטליזם, בדרכו לעונש
קשור אלי
- [ליצירה] ראיתי אותו גם בתפוז. ב"נפנף" אתה מתכוון לדברים הזה שמנפנפים בו על מדורות? ויש בעיה רצינית עם הסדר של המילים במשפטים האחרונים... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, הגם שלא הבנתי את הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מה רצית לומר? והסוף נוראי. [ליצירה]
- [ליצירה] הוא לא! זו שפה חדשה, נשמתי. תכניסי לבלנדר ותראי מה יוצא... [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המילה: נַפנַף במילה נַפְנַף, התכוונתי ללדקלים שכפותיהם מתנפנפים ברוח. [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל - זה לא חוכמה לקחת כמה מיליפם עם מכנה משותף רעוע ולשים אותם במשפט אחד. צריך גם קשר לוגי תחבירי נורמלי. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר בכללותו טוב, הבעיה היא המשפט האחרון שקצת מסרבל את סוף השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוח נפנף... אני זוכר שלקרובי משפחה שלי היה שכן שקראו לו נפנף והוא היה מחלל שבת וגר קומה מעליהם. והם היו חרדים. פעמח'ת אחד מהקרובים התעצבן, לקח מקל של מטאטא ודפק על התקרב שהייתה הרצפה שלהם כשהוא מצעק: "נפנף נפנף! גויים - מחללי שבת!" ואולי הם היו קומוניסטים. אנא עארף? אולי הם אימצו את ירושלמי כשעלה ארצה... הסבר אחר- ירושלמי לא זכה מעודו לנפנף על המנגל ועמי תקווה שיזכה לנפנף ולטעום ממטעמי על האש כגון קבב, שישליק, נקניקיות ומיני תרגימא אחרים שמעלים בי רעבון ותיאבון, בדרך הבייתה אקפוץ אולי לפלאפל טוב או לשווארמה על הנפנף. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולם לא הייתי סטודנט אז כנראה בילבלת אותי עם מישהו אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי תדמור לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה. חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום. בברכה! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] פתחתי קומונה על השב"כ שלום לכולם! פתחתי קומונה חדשה באתר הקומונות של תפוז. הקומונה תתמקד בדיונים על השב"כ; זכויות האדם; מאבק בבעלי הון, ובתרבות הצריכה. כולכם, מוזמנים לכתוב בקומונה, להגיב ולהשתתף בדיונים. הקישור, להלן: http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=15228 [ליצירה]
- [ליצירה] קראת נכון - צוחרה צוחרה - זו המילה, והכוונה לצוחרת. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לאיילת שחר רצוני לומר לך, כי כאן באתר, יש לי הרבה יותר משתי יצירות העוסקות בשלום. אני מפרסם מאוד ותיק על האתר הזה. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] לסוערה אז כך, כוונתי, לא לאסקופה, אלא לאסקופא, שזה עקב רגלו של בן אדם. ובעקב רגל, הרי ניתן לרמוס. ועתה, כל בית ישראל ובית פלסטין יחד, רואים את נחשלותך הלשונית, גברתי. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי חריזת השיר פשוט, לא קראת את השיר נכון. כשקוראים אותו נכון, אז מרגישים את החריזה. תסמכי על נסיוני האישי הרב [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התקפתך על מאמרי לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות. לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] לסוערה! דרך - אגב, זאת לא הפעם הראשונה, שהכתבות עליי מופיעות בשבע. וחוץ מזה, יש גם עיתונים אחרים, שכותבים עליי, כולל בערבית. [ליצירה]
תגובות