מה אקח איתי לאי בודד?..
את אהבתי...
את אהובתי..
ואת האהבה..
אוקיינוס ~~~
-
פנס בודד בקצה שכונה...
אך כשידי שכבר מליון עלים תלשה / רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי את טובה...כמה שאת טובה... מצחיק עד דמעות.. הוצאת לי את המילים מהפה... אין אין אין.... [ליצירה]
- [ליצירה] ביחס לקטע שלך "כשמישהו אומר לך שהוא אוהב אותך" הפנתי אותך לספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות"אך בכל זאת אצטט מעט: "האהבה היא הדרך היחידה לתפוס את הזולת בפנים-פנימיותו. שום אדם לא ירד לעומק מהותו של אדם אחר, אלא אם כן הוא אוהב אותו" . ביחס לתגובתך לשירי "עוד לא חי": מאוד אהבתי את התמימות שלך בשעה שאת ניסית ליעץ לי איך בכל זאת להסתכל ולהתייחס לחיים..ניסית לעזור לי .. אני רוצה לומר לך שמילותייך הן מילים שנאמרים גם אצלי על ידי עצמי אלא שאותם אומר השכל ואילו כאן ב"צורה" כותבים (אני בכל אופן) את שאומר הלב..כי את מה שאומר השכל ...כולם יודעים ו..זה פחות מעניין.. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מש יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק......... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבת עולם אהבתנו??? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי....איזו אוירה...אילו צבעים...איזו חירות...איזה כובש...איזה כישרון.... [ליצירה]
- [ליצירה] התרגום שלך מקסים ותודה שזיכית אותנו גם בשיר המקורי שנכתב לאחר הרצחו של אברהם לינקולן. אך, היודעת את כי נעמי שמר כבר תירגמה שיר זה לאחר מותו של יצחק רבין ויש לו ביצוע מדהים של מיטל טרבלסי. מומלץ מאוד לשמוע הו רב - חובל, קברניט שלי, סופה כבר שככה אל הנמל שבעת - קרבות חותרת ספינתך זרי - פרחים, פעמונים, המון אדם צוהל כאשר ספינת הקרב שלך קרבה אל הנמל אבוי ליבי ליבי ליבי הו כתם דם שותת באשר רב - החובל שלי צונח קר ומת ליבי ליבי ליבי הו כתם דם שותת הו רב-חובל, קברניט שלי, הקשב לקול פעמון לך כל הדגלים כולם, לך תרועות המון רק לכבודך ביום חגך ינוע הקהל ובקולם תקוות - עולם לנס המיוחל אבוי ליבי ליבי ליבי הו כתם דם שותת באשר רב - החובל שלי צונח קר ומת ליבי ליבי ליבי הו כתם דם שותת הו רב - חובל, אבי שלי, זרועי תתמוך ראשך סיוט הוא לראותך פתאום נופל על סיפונך רב - החובל אינו עונה, שפתיו חוורו אילמות הוא לא יחוש מגע - ידי הוא לא ייתן לי אות אבוי ליבי ליבי ליבי הו כתם - דם שותת באשר רב - החובל שלי צונח קר ומת ליבי ליבי ליבי הו כתם - דם שותת עוגנת הספינה לבטח, המסע הושלם נוצחו כל סכנות הדרך, כל אימי - הים כשבנמל קהל יצהל אני אצעד אבל על הסיפון עליו נפל אבי, רב – החובל אבוי ליבי ליבי ליבי הו כתם-דם שותת באשר רב-החובל שלי צונח קר ומת ליבי ליבי ליבי הו כתם - דם שותת [ליצירה]
- [ליצירה] משתתף בצערך ו..לא נראה לי שזה יעזור אם אומר ש..אתה לא לבד.. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מתאים כאן יותר מלהביא את מילותיו של אהוד בנאי: (בדגש על שני הבתים האחרונים) בוא ידידי שב ליד מדורתי ואשאלך שאלה האם גורלי תמיד יהיה שחור כמו לילה? איך הלכתי שוב אחרי דמיון שווא מעורפל איך פיתה אותי השד המנוול. את האישה שלי אמר לי לעזוב יותר טובות ממנה, כך אמר, תמצא ברחוב משך אותי ללכת למקומות לא טובים עשיתי לעצמי בושות, רקדתי עם כלבים. יום אחד התעוררתי בביב שופכין ולבי כבד עלי כאבן שאין לה הופכין ועכשיו אני רוצה הביתה לחזור אל האישה תגיד לי איך אני יוצא, איך אני יוצא מהבושה? אל דאגה חבר יקר שלי אל תתייאש בוא ואתן לך גפרור שבלבך ידליק את האש דע לך זהב טהור זורח בביתך ואין בכל העיר טובה כאשתך אבל אתה צריך כל יום לראות אותה אחרת כמו שמש חדשה ששוב ושוב זוהרת אתה צריך לראות אותה כל לילה מקודשת כמו הלבנה המתחדשת. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל ממש יפה..אבל ממש.. רציתי להפנות אותך לספר של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות" שם הוא מדבר (די בסוף) על פשר האהבה.. כדאי מאוד לקרוא.. למרות שאת חווית האהבה אי אפשר לעלות במילים... לצערי אני יכול לומר זאת... ועכשיו אגש לבכות לי בפינה... [ליצירה]
תגובות