[ליצירה]
התמונה המקסימה הזו מזכירה לי שיר שמזכיר לי צליל שמזכיר לי ריח שמזכיר לי.......כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות.
כל זכרונות ימים ימימה
החלומות הראשונים
וכל מילה של אבא אמא
שנאמרה לפני שנים.
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות
עולם מופלא של ילדותנו
רדום בפנים בצל צלילים
איתנו הוא עד יום מותנו
חבוי בתוך תילי מילים.
ולפעמים שריד של ריח
או צליל מוכר או קצה מילה
משיב אליך גן פורח
מחזיר אל קו ההתחלה
ושוב אתה חולם כילד
ושוב אתה תמים כאז
אתה נמצא בתוך התכלת
הכל נשמר דבר לא גז.
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שחכנו
ספרי פלאים ומנגינות.
[ליצירה]
מה שהתכוונתי שצריך להיות רגיש ואמפתי ולא ישר לומר "מה אתה כל כך..צא מזה!!" ולהציע פתרונות...
לפעמים הנחמה היא להיות שם עם הכואב ולחבק אותו גם אם אין פיתרון ולא תמיד יש פיתרון...כמובן שהיכולת לנחם ולתת פיתרון היא גדולה כשלעצמה..אבל היא לא באה במקום השלב הראשון אלא בנוסף לו...
וצריך להיות אומן או סתם חבר טוב בכדי לדעת לשלב בין השניים...
תגובות