מה אקח איתי לאי בודד?..
את אהבתי...
את אהובתי..
ואת האהבה..
אוקיינוס ~~~
-
פנס בודד בקצה שכונה...
אך כשידי שכבר מליון עלים תלשה / רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] געגועים לתל אביב של פעם...זו עם גן השקמים..זו העיר הלבנה של נעמי שמר...היו זמנים.. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד חמוד.... אהבתי מאוד את החריזה... במיוחד את אליפסה ואפוקליסה... [ליצירה]
- [ליצירה] כואב כואב כואב... לנשמת כל חי: לשאלתך מדוע השירים בצורה כל כך עצובים.. הכותבים ב'צורה' נוגעים באמת של החיים.. והאמת של החיים כואבת. גם שלמה בקוהלת מגיע למסקנה מפוכחת שהחיים הם די כואבים.. כפי שנאמר: "יוסף דעת יוסף מכאוב" חוץ מזה יצירה נכתבת בדר"כ מתוך תחושת חסר וצער שהרי לכן 'אין שלם מלב שבור'. בלי הצער שעבר על ביאליק הוא לא היה כותב את 'ותחת פטיש צרותי הגדולות'. אם תבדקי אני בטוח שלמעלה מתשעים אחוזים מהיוצרים והמשוררים בעולם כותבים מתוך צער או תחושת געגוע למה שאינו כאן כי הנשמה מצטערת כאן היא רוצה לחזור למה שאינו כאן, למקורה, כמו הגלים לגעת בשמים... וזה כואב.. האושר בא בזעם כדברי הר"ש ארצי שליט"א [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל ממש יפה..אבל ממש.. רציתי להפנות אותך לספר של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות" שם הוא מדבר (די בסוף) על פשר האהבה.. כדאי מאוד לקרוא.. למרות שאת חווית האהבה אי אפשר לעלות במילים... לצערי אני יכול לומר זאת... ועכשיו אגש לבכות לי בפינה... [ליצירה]
- [ליצירה] ומה עם "שובר כל עצמותיו, אחת מהנה לא נשברה..."? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים...לא החסרתי שורה.. גם לא מבחינה תוכנית וגם לא מבחינה צורנית.. פשוט "בין קודש לחול"...השורה המסיימת ..היא המוטו של כל השיר..שורה שמסכמת הכל.. [ליצירה]
- [ליצירה] לשירת ציון.. תודה רבה.. כן אני מתחבר למילות המשורר: speak the language of the hebrew man... ושוב תודה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ישנן פעילויות חבלניות שאינן עוינות... ...למשל זו של אחייני בן ה3... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת כל חי.... ציירת כל חי... אוהבת כל חי... [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשה מאוד מוכרת.. מזכיר לי את "שירה של השכונה" של עוזי חיטמן... ואת "היינו ילדים וזה היה מזמן" של יוסי בנאי... [ליצירה]
תגובות