מה אקח איתי לאי בודד?..
את אהבתי...
את אהובתי..
ואת האהבה..
אוקיינוס ~~~
-
פנס בודד בקצה שכונה...
אך כשידי שכבר מליון עלים תלשה / רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חשבתי לא פעם ברגעים מהסוג שאתה מתאר כשברחתי אל מתחת לשמיכה.. על זה שאני "מכרבל את עצמי לדעת".. אתה ענק... ותחת פטיש צרותך... יד כל במנוחה תמשש..(לא במקרה שלי) [ליצירה]
- [ליצירה] ישנן פעילויות חבלניות שאינן עוינות... ...למשל זו של אחייני בן ה3... [ליצירה]
- [ליצירה] ומה עם "שובר כל עצמותיו, אחת מהנה לא נשברה..."? [ליצירה]
- [ליצירה] משתתף בצערך ו..לא נראה לי שזה יעזור אם אומר ש..אתה לא לבד.. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל ממש יפה..אבל ממש.. רציתי להפנות אותך לספר של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות" שם הוא מדבר (די בסוף) על פשר האהבה.. כדאי מאוד לקרוא.. למרות שאת חווית האהבה אי אפשר לעלות במילים... לצערי אני יכול לומר זאת... ועכשיו אגש לבכות לי בפינה... [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה המקסימה הזו מזכירה לי שיר שמזכיר לי צליל שמזכיר לי ריח שמזכיר לי.......כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע אי שם עמוק בתוך תוכנו טמונים קולות וזכרונות מראות רבים שכבר שכחנו ספרי פלאים ומנגינות. כל זכרונות ימים ימימה החלומות הראשונים וכל מילה של אבא אמא שנאמרה לפני שנים. אי שם עמוק בתוך תוכנו טמונים קולות וזכרונות מראות רבים שכבר שכחנו ספרי פלאים ומנגינות עולם מופלא של ילדותנו רדום בפנים בצל צלילים איתנו הוא עד יום מותנו חבוי בתוך תילי מילים. ולפעמים שריד של ריח או צליל מוכר או קצה מילה משיב אליך גן פורח מחזיר אל קו ההתחלה ושוב אתה חולם כילד ושוב אתה תמים כאז אתה נמצא בתוך התכלת הכל נשמר דבר לא גז. אי שם עמוק בתוך תוכנו טמונים קולות וזכרונות מראות רבים שכבר שחכנו ספרי פלאים ומנגינות. [ליצירה]
- [ליצירה] עד מתי??? יפה מאוד.. ולא עליך אמר הרבי מקוצק: "במו עיני ראיתי כיצד אופים חלות ישנות" [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה... [ליצירה]
- [ליצירה] אין מתאים כאן יותר מלהביא את מילותיו של אהוד בנאי: (בדגש על שני הבתים האחרונים) בוא ידידי שב ליד מדורתי ואשאלך שאלה האם גורלי תמיד יהיה שחור כמו לילה? איך הלכתי שוב אחרי דמיון שווא מעורפל איך פיתה אותי השד המנוול. את האישה שלי אמר לי לעזוב יותר טובות ממנה, כך אמר, תמצא ברחוב משך אותי ללכת למקומות לא טובים עשיתי לעצמי בושות, רקדתי עם כלבים. יום אחד התעוררתי בביב שופכין ולבי כבד עלי כאבן שאין לה הופכין ועכשיו אני רוצה הביתה לחזור אל האישה תגיד לי איך אני יוצא, איך אני יוצא מהבושה? אל דאגה חבר יקר שלי אל תתייאש בוא ואתן לך גפרור שבלבך ידליק את האש דע לך זהב טהור זורח בביתך ואין בכל העיר טובה כאשתך אבל אתה צריך כל יום לראות אותה אחרת כמו שמש חדשה ששוב ושוב זוהרת אתה צריך לראות אותה כל לילה מקודשת כמו הלבנה המתחדשת. [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר הכי מעצבן הוא כשמנסים לעודד אותך כשאתה מרגיש כך... ...אל תעודדו..תהיו איתנו....בסחי ובמאוס... [ליצירה]
תגובות