פְּאר פּרס אני מתעב, הו עבד. זר עלי תרזה שנקשר מציק לי די לרדוף חלקות אשר בּם הורד מתמהמה אל תוסיף מאום להדס, חסוך נא שקידתך. כּבודך לא ימעיט הנזר גם ראשי ראוי לו, כּשתחת גפן יין אלגומה Persicos odi, puer, adparatus, displicent nexae philyra coronae, mitte sectari, rosa quo locorum sera moretur. Simplici myrto nihil adlabores sedulus curo: neque te ministrum dedecet myrtus neque me sub arta vite bibentem בשיר משתה זה מודיע הוראטיוס לעבדו, אשר מצטרף אליו לשתיה בטבע, שאין לא עניין בהידור וקשוט נזר התרזה לראשו. ההדס הפשוט יאה גם לו וגם לעבדו בשעה שהם לוגמים מן היין.