היום
השיר שלי עצוב,
תו בודד מתנגן
כאב,
מחמם במה
היא הלב,
שחשוך
זה אך רגע,
ואולי
כוכב שנפל
ימלא בי מחדש
את חיי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ובאותה שאלה וחיבוט עצמי עונה לעצמי בקול לא שלי הדרך אחריה תרתי, פרושה בתוך תוכי ושותפי הנצחי למסע, הלא הוא- עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, חמוד :) אני חושבת שאתה הייטבת לעשות זאת עבור שנינו.... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו". [ליצירה]
- [ליצירה] אביב וסתיו- לא התכוונתי שהבית האחרון איננו קשור, כי אם שיופיו והקסם שבו מספיקים להחזיק יצירה-בפני עצמה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] לא רואה כאן נאיביות ו/או אשליה, היצירה נכתבה ממקום של אושר, נאיבי ככל שזה יישמע... באופן מוזר, עצוב אולי, שמחה מהווה דשן פחות טוב ליצירות, אם כי ייתכן שזה רק אצלי, וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי, האם קוראים לה נוגה? אשמח להסבר, שי- לגבי המילים המודגשות ובכלל- עושה רושם של כתיבהאסוציאטיבית מתוך סיטואציה רגעית. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם על חשמל: א. תודה, ב. לא שיניתי כמו שהמלצת, אבל בכל זאת- שיניתי טיפה,פתאום פיעמה בי סיומת אחרת... מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] איתך במחול רקדנו, חוללנו שרנו זימזמנו לחן חיינו בין כרמים, אגמים ומי מעיינות שרים מפללים לעוד ימי שמחות! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! לקרוא... [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, לא ראיתי בזה שיר, אולי כדאי להחליף סיווג.... [ליצירה]
תגובות