איך שני מתחנן לפעמים לתחושה הזו!
למה לעצור אותה? למה להילחם בה?
אם רק ייקוו דמעות בעייני, יעלה חיוך בדמיוני על פני, כי זכיתי לבטא רגשותי, ולהרגישן על לחיי.
אשרייך שזכית...
שיר נפלא!
רק טוב, ורק דמעות של אושר,
היפ.
[ליצירה]
למה?!!
איך שני מתחנן לפעמים לתחושה הזו!
למה לעצור אותה? למה להילחם בה?
אם רק ייקוו דמעות בעייני, יעלה חיוך בדמיוני על פני, כי זכיתי לבטא רגשותי, ולהרגישן על לחיי.
אשרייך שזכית...
שיר נפלא!
רק טוב, ורק דמעות של אושר,
היפ.
[ליצירה]
הסגנון עקבי- ליצירותייך האחרונות, החזרה על שורות, מדגישה ומחזקת את תוכנן.
הייתי קוטעת חלקן, בשביל לשמור על המקצב, בשביל להשאיר את הקורא דרוך בעקבותיו....
[ליצירה]
התחלה מצויינת, מרתקת, מסתורית, מעבירה צמרמורת קלה. . .
אח"כ, הבית השני (אם אפשר לחלק השיר לשני בתים) שונה מאוד וקצת הלכתי לאיבוד בעיקבותיי. את הסיומת, על אף המשמעות שיכולה להיות בה, לא אהבתי. חשבתי שהיצירה יכולה ללכת לכיוון אחר חזק יותר.
[ליצירה]
חזרתי מהמקום הגדול והעוצמתי הזה לפני פחות משעה-
כמה עוצמות, כמה כוחות, כמה קדושה, התעלות, חוזק, יופי, אמונה וחוזק יש בקיר הכותל המערבי.
אלפי תודות, תפילות ודמעות של אושר ושל יגון שפכתי שם ועוד אשפוך.
זה לבוא רצוץ, כואב וריק- כ"כ ריק, ולצאת- מלא עד אפס מקום, עד כמעט חוסר יכולת לנשום!!!
איזו זכות לגור כאן, להיות בעל פריבילגיה ללכת לשם ככל שארצה- להתחבר, להשבר ולהבנות מחדש.
נגעת- בנושא המדובר, באחת מציפורי נפשי...
תגובות