לצאת לטייל,
ללכת בשביל שצייר לנו
עפרונו של ריבונו של עולם.
להביט במעשי ידיו,
ביצירותיו ובנופיו.
ללמוד כך ציור אחר
שצייר הבורא,
לא פחות יפה,
אלא אפילו יותר,
ללמוד את הציור
של נשמתך.
[ליצירה]
אהבתי...
במיוחד את הביטוי "בעת חירוף נפשם הכתיבו לנו לחיות"
אני כל כך מרגישה את זה, וחושבת על זה הרבה.
אחרי שחברה שלי נרצחה, חברה שלי סיפרה לי שמפקד אחד אמר שהוא לא מסכים עם השיר "רקמה אנושית", (מכירה?) כי שם כתוב "ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו משהו מת בנו משהו נשאר איתו" והוא אמר, החלק שלו שנמצא בנו לא מת, הוא ממשיך לחיות ואנחנו צריכים להמשיך ולחיות אותו, להמשיך ולגלות אותו...
תודה...
[ליצירה]
כל כך נכון...
נכון וחשוב.
אבל - לא הבנתי מה הקשר לצלקת (סליחה על חוסר הדמיון והמעוף...)
אולי כדאי להסביר את זה קצת יותר, כי אני מרגישה שהפסדתי.
שנזכה לתת מכל הלב...
[ליצירה]
חוויה מוכרת, אומנם פחות בקיצוניות, אבל זה קורה לא מעט... טוב שאת מזכירה לי לחשוב ככה.
כתובה יפה, אולי ארוך מדי, החוויה של הכאב יותר חזקה מהחוויה של הראיה החיובית (אולי זה מה שהתכוונת, אבל נראה לי שכדאי להדגיש את זה יותר)
בכל מקרה, ישר כוח, הרעיון והנושא חשובים ממש!
[ליצירה]
מסכימה, אבל...
100 אחוז נכון, ואם אנחנו רוצים התחברות אז זו לא הדרך, אתה צודק.
אבל, חסרה לי ההבנה שלך למצב, ההרגשה שחייבת להיות שאנחנו כואבים באמת, איתם...
תגובות