בס"ד
שעת דמדומים,
דמים בדמים,
אחים באחים,
ודמעות...
שעת דמדומים,
כאבים כאבים,
לוויות על גבי לוויות...
שעת דמדומים,
הלילה יורד,
עלטה מוחלטת, כבידה,
שעת דמדומים,
אין השמש נראית,
וגם הוא כבר לא לידה...
אֶמַה ...
-
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייתי רוצה לבכות בתור תגובה, אבל קשה לי לכאוב יותר... אבל את יודעת, אמה? גם בשעת דימדומים יש אור, גם כאן יש תקוה, יש לנו כוח, ויש לנו לאן ללכת... מזכיר לי שיר מקסים שכתבת (והעתקתי ממנו משפט לפנקסי האישי) בו כתוב: "אנשים קטנים הם בעל כורחם עמוד האש של העם" כל כך אהבתי את המשפט הזה, עם כל הכאב יש בו מבט קדימה, מבט של שליחות. זה היה חסר לי קצת בשיר הזה. אבל בעצם, צריך להיות רגעים של כאב כמו שכתבת, כי בלי שכואבים כמו שצריך, גם אי אפשר להגיד שהכל לטובה וכו'. לפני שנביט הלאה צריך לכאוב, צריך להרגיש חלק מהעם, כמו שאת מרגישה בצורה ממש מדהימה, (וגם כתבת מקסים בשיר). אבל גם אז אסור לשכוח שיש עוד תקוה, ועוד כמה רגעים נרגיש אותה... [ליצירה]
- [ליצירה] את כותבת מדהים. הרשי לי לחלוק ולתהות...-האם רק שנבין את משמעות מילותינו נדבר ונשחררם לעולם?! והרי זה אבסורדי נורא...(להרבה אנשים אין בכלל מושג על מה הם מדברים כשהם מדברים-מדברים כי כולם מדברים...) זה לא סותר- ז"א לעניות דעתי מותר לשחרר את אותן המילים גם אם איננו מבינים -לאט לאט זה יתבהר ונשתחרר.. ונבין יותר לפני שנדבר.... לאט לאט... מקסים נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] בתגובתך כתבת שזה מוגזם, זה נורא לא. זה נורא לא מוגזם-היה טוב, כולם יודעים,חושבים,אומרים,שהיה טוב, אבל אף אחד מכל אלה לא יפחד ממש כשזה יגמר-כי להם הכל חיצוני ולי, לי זה בדיוק ההפך מלהיות חיצוני. קשר עמוק,שיתופיות גדולה, לכולם זה נראה כ"עוד משהו טוב" ולי זה אולי הדבר שהיה הכי הרבה שתרם הכי הרבה שלימד אותי,שהכשיר אותי, אם זה מעיק לך,זה לא כזה משנה,הקטע פה היה להדגיש את הטוב שהיה עפ"י כולם ושנחשב כטוב,טוב בלבד, ואילו לי זה הרבה יותר. תודה בכל אופן על תגובתך הכנה . תודה בכל אופן על תגובתך. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו...... חזק כ"כ... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי,אני חושבת שזה היה הקטע הכי מדהים שקראתי באתר הזה.... אני נפעמת ממש מדהים,מדהים,מדהים, נעתקה נשימתי... וואי איזה מדהים... לא הפסקתי לצחוק, פשוט נקרעתי .... אתה בזבוז אתה... איזה מבאס זה שכל מה שאני רוצה להביע הוא כאין ןאפס לעומת מה שאני כותבת... התלהבתי,אהבתי,אני רצה לקרוא עוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הדימוי לאילה יש משהו מאוד חזק... יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.................................. זה כ"כ חזק....... מסכימה כ"כ.... "לפעמים כשהטלוויזיה נדלקת -החשמל כבה"....וואו! [ליצירה]
- [ליצירה] תרשה לי לחלוק... בטח שמיום ליום משהו משתנה, אולי זה דווקא אתה שמשתנה ולא הסביבה, וזה לא נכון גם שהכל סובב סביבך... כל יום הוא משהו חדש... השיר שלך משדר קצת פאסיביות יתר... וחבל... בחיים כמו שלנו יש כ"כ הרבה מה לראות ומה לעשות.... חבל על הזמן שלנו,... חוץ מזה אתה כותב מאוד מיוחד ... אהבתי את הקלילות בה זורמות שורתיך... אמה. [ליצירה]
- [ליצירה] חיים לא בטוחה שירדתי כ"כ לסוףדעתך... אשמח אם תסביר קצת יותר... תודה על תגובתך ובכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ביותר......... לא יודעת למה אבל נורא נורא התחברתי ליצירה הזו... תודה... [ליצירה]
תגובות