[ליצירה]
ועוד משו...
גרגורי ואני אחוקים. אני זוכרת את הימים שנלחמנו יחד, שכם אל שכם, שרנו בשקט לעצמנו:
" מרחוק שם הוולגה יוקדת
ובלב מרגישים קצת כאב...
ידענו מה זו מולדת
ידענו מה זה אוייב..."
אוח גרגורי לאן הלכת גרגורי?...
[ליצירה]
אכן
:) חייכתיני דרלינגית.
צדקה אחותי... מאוד אוהבת את הסגנון הזה של הסיפורים במיוחד אם יש להם עוגן במציאות.
באשר לגננת... זה לא שהיא לא יודעת את ההמשך...ההמשך פשוט מביך אותה קצת. היא לא מבינה למה אנחנו עתה עתה בני חורים. היא לא יודעת מה עדיף, להיות עבדים או בנים של חורים.
תגובות