יושבים בצוותא, מעלים עשן,
אט אט ובבטחה כמוסה
השראות רוחפות בחלל החדר. 
מבין עשן הקטורה
פורחות מילים ומוזות
כדמויות מן האוב:
רחל, ביאליק, אלתרמן
זיק ניצת לפתע 
עט נשלף כמצית,
יד נוטלת מפית נייר 
או נייר עטיפה
ומתחילה לרשום
והאותיות מסתדרות:
שורות שורות
סדורות סדורות
                            
                            
                    
                    
                    
                













תגובות