מתכרבל מול זגוגית נוטפת
בחיקה של הנחמה
חוֹמהּ רוֹקֵע בלבי
מחוץ לה קרה וצינה
באשר נגע לא יוסיף קוֹם
את אשר גדע לא יוסיף לחלוֹם
ציפור נודדת
-
נודד לי ממקום למקום.
מחפש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואי... איזו תרעומת.. 'לותנת מידדה'- אני מציע לך להסתייג בדבריך, מה שכתבת בהודעתך האחרונה ממש לא תואם את רוחנו ואת רוח האתר. חוץ מזה שאת דתיה לא? (לפי יצירותיך), אז אנא.. לא מתאים... ממש... וכו'.. שמואל- אם אתה מפרסם את יצירותיך בכל כך הרבה מקומות, למה אתה צריך לפרסם בעוד איזה אתר של ימנים, חלקם אף קיצוניים, שלא אוהבים אותך, או יותר נכון- לא כל כך סובלים אותך. כשהדבר היחיד שאתה מפרסם- הם שירים אינפנטיליים הכתובים בצורה של משורר מבוזבז שמנסה לדלות מעצמו את שארית כשרונו המבוזבז למטרות אינפנטיליות. תנסה לפרסם את היצירות הללו במקום אחר. ואולי כאן תמצא את המקום להציג את היצירות האמיתיות שלך, את השירים השיריים שלך. וכו'.. [ליצירה]
- [ליצירה] בעעעעעעעעעעעע ע-ד-י !!!! מה עשית? * יוסל'ה שר ברקע את ה'מבדיל'. שקיעה. עצוב. ציפורים מבואסות חגות מעל ראשינו. פרידה * בנץ.... עזב... אל מול עיני ההמומות ופי הפעור.. והוא עוד עושה את זה כתגובה לקטע שלי. אין יותר בנץ. (לפחות בצורה) אם היה זה דף נייר ולא דף ברשת, היה כאן רטוב קצת בדף. בנץ.. אפילו יצירה אחת לא השארת למזכרת. אח.. לא נותר אלא להתרפק על ימי העבר עם בנץ וגוגוק. יהי זכרם ברוך. ובנץ- זה שפרשת לא אומר שאסור לך לקפוץ מדי פעם לבקר, להתעדכן (ואולי לחזור) [ליצירה]
- [ליצירה] ** גמרת את הקטע ב'סוף'. את בטוחה? לכל סוף יש התחלה חדשה, ומהמקום הכי נמוך ושפל אפשר רק לעלות. לפני כמה ימים שמעתי באיזו סדרה משפט שנורא נגע בי: "אני רוצה לחיות. אני רק לא יודע איך", כל מילה מבחינתי מיותרת. החיים האלה, עם כל הרוע שבהם, שווים שנחיה אותם. אין לנו ברירה. צריך ללמוד להנות. אין לנו ברירה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוישל! אם רק.. אם רק....... אם רק השיר היה פסל שאפשר היה לגעת בו ולמשש אותו.. אם רק.. ניסיתי למשש את השיר.. לא הצלחתי לגעת.. שיר חזק שגורם להזדהות עם הכאב הטמון בו- עם כל חוסר ההבנה הבסיסית של עומקו. מבטיח שיהיה טוב. מתישהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ? את המשפט שכתבת בפרטים שלך פתחת ב"איש חינוך". איש חינוך?- "את פצצה מתקתקת" ? אמנם אני כבר לא ממש מגיב כאן באתר, אבל לא יכולתי שלא לחרוג ממנהגי בשביל כמה סימני שאלה שהייתי חייב להכניס כאן כתגובה, קבל: ??? ושוב: ? ? ? [ליצירה]
- [ליצירה] * הי.. אני מסמיק.. רוצה אולי לומר לי למה כל כך אהבת את זה? שי [ליצירה]
- [ליצירה] דוד, הייתי חייב להגיב. חוץ מזה שהקטע עצמו יפיפה במושגים של יפיפיות תהומית.. הוא גם נורא נגע בי בכל מיני מקומות, במיוחד בגלל הביטויים שהשתמשת בהם- "איזה *טרנס* מופרע בוקע מאי שם, נראה כאילו הים רוקד לצליליו. או שמא זהו *רטט* של זעם המאיים להתפרץ בנחשול פתאומי, למחוק כל זכר לרעש המפריע את שתיקתו שלו." וגם בגלל כמה רעיונות בקטע שנמצאים גם בכמה קטעים שלי. אבל ממש הייתי חייב להגיב בגלל שמה שכל כך ציפיתי לו קרה- אוי דוד! ! דוד!!!! סוף סוף אתה מתחיל להוציא מעצמך את המיץ הנכון.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] :) לו רק היית שולח לאתר את כל יצירותיך הטובות לא פחות מזו... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי דנדושי! דנדנושילה! איזה מעודד אתה- לעשות מסיבת הפתעה לעצמי, לשבת עם עצמי ולדסקס עם עצמי עד זוב דם.. איזה הצעות מפתות יש לך... אולי אני גם אכתוב כרטיס ברכה לעצמי.. סתם... אל תקח את זה קשה.. הכל בסבבה.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] * אני מניח שלהד יש כמה מובנים, שהמתבקש מבניהם הוא הד הצעקה, שבזמן הצפיה לתשובה שתבוא ותרומם אותך, לאיזו יד מושטת, אתה רק שומע את עצמך. כאמור, אני מניח שיש עוד משמעויות. [ליצירה]
תגובות