את צוחקת ואומרת
"משם לא נחזור".
אני מהנהן ושולח ליטוף.
את מזמרת לי על ימים שעברו
על חורפים בהם ירדנו לוואדי
שם קילפתי אותך לראשונה.
"משם לא נחזור"
את ממשיכה
ואני
ממשיך ללטף.
כשנגמר,
אוטובוס אחרון חלף.
[ליצירה]
הסבר או כיוון חשיבה? זה די ברור לא?
אנחנו וכל הישויות שלנו. כל כך שונים אך מחוברים.
4 בגוף אחד, אחד שמתפצל לשלושה, זה אני זה הוא זו היא זו אני. מה יכול להיות יותר ברור מזה?
[ליצירה]
אוי, ילדה שלי,
השינוי שעשית היפך את היצירה למשהו הרבה יותר חי.
צורת הכתיבה- מעולה, חיתוכים נכונים, הכנסה לתמונה ויצירת אוירה. הקורא מצליח להיכנס להרגשת התוהו והבלבול אך עם זאת יש זרימה מורגשת.
השורה האחרונה מקרקעת את ההתפזרות.
חיתוך הדברים המיותרים- ממש ממש עשה טוב .
תגובות