קודם
כשקראתי את בכיותייך
עצרה נשימתי נחנקה.
עכשיו
כשהכל הסתדר בשלום
אני יכולה לנשום ולכתוב
אין אחר מלבדו.
מיד
אחרי שאקום ואלך
יפסקו בכיותיי
ואצרח
אל תלך עוד.
תגובות
יהיה טובלא יודעת, יש פה איזה בלבול שלא הבנתי עד הסוף,
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.
תגובות