זהו לא קו הסיום,
אך זוהי סוף הדרך, כמעט
זהו קו מיוחד,
לעייפי רגליים, וזחוחי מבט
זוהי סוף הדרך,
עוצר רגע להביט בשמיים,
וצועק לאבא שלמעלה,
היה שלום, בנתיים.
זוהי סוף הדרך,
רגע לפני הנפילה,
אכזבתי אבא,
איני ראוי למחילה
אל תשלח לי מלאך, מנחה בדרך
כי אמשכהו התהומה
זוהי סוף אָבוֹדַתי אותך
אז תן לי ואדומה
שכח ממני רק לרגע
ואם לא תתאפק
תן לי נפילה קשה
למען אתפרק.
מרגע לרגע
-
מידי פעם מטפס על הר, רק שיהיה לי מאיפה ליפול
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אודיה, רק רציתי להעיר, שהתגובה שלך ממש מחמיאה! [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על ההקפצה. למיכל שירה וכל מי שלא יודע: סיקריקין=קנאים קיצונים שנלחמו ברומאים בזמן בית שני. [ליצירה]
- [ליצירה] יוו איזו בלדה. חבל על הזמן. כשרון מבוזבז אתה. [ליצירה]
- [ליצירה] יאפ'צי רגע רגע, מה זה פרץ רגשי הנחיתות הזה: "ולי אין טלית ואין לי מה שיחצוץ" האם אני שומע פה נימת טרוניה כל שהיא? בתור בן, מזוית ראיה אובייקטיבית, לטלית אין שום אפקט של חציצה ביני לפגמי העולם הזה, הכל תלוי בכוונה, לא בטלית. מה שכן, אפשר להתכסות בה במוסף, שלא יראו את הדמעות. ולגבי השיר עצמו, אל לי להצטרף אל כרוניקה של תגובות ידועות מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי לך. ואני כותב רק שירים עצובים. אני לוקח דפים שלמים וממלא אותם במילים של מוות, אני לוקח אותיות והופך אותם לדם. אני נובר בתוכי ומשכשך בביצות של דיכאון עד שאני מקיא הכל בבת אחת. ואני בוכה על דפים עד שהם נהיים רטובים וכל מה שכתבתי נמחק. יש לך בעיה עם זה? ואני אמשיך לכתוב דכאון עד שאני אמות, וזה לא יהיה עוד הרבה זמן. אולי בכלל עוד איזה כמה חודשים העולם יישרף וכולנו נתאדה כמו מים, אבל למה להיות פסימיים? בואו נקווה שהוא יישרף בימים הקרובים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב... שהיה עדיף לקטלג את היצירה הנ"ל תחת השם: "שיר-בדיחה". [ליצירה]
- [ליצירה] ככה אני מרגיש לפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] כשקלטתי, למה אתה מתכוון... עדין לא החלטתי מה זה יותר: מגעיל או מצחיק. קבל חה חה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך רב חסד. בעל הרחמים. בזכותך המסך של המחשב שלי עוד נקי... [ליצירה]
- [ליצירה] יהוווו! משנינת קמירי לוחות, זהובים; נצעיד העולם! לחיים, בשדות צרצור, צרצרים! במהפכה נמלים, יצעדו; בשמשי עמים, ירגונו! כלי המשחית, ייבולו! וקשקשנים, ישתוקו! עד אשר, יימאס! מלקדוח עד תום; [ליצירה]
תגובות