ב"ה
לו הייתי מדבר
ודאי הייתה הרוח הופכת בי
סופות של חול.
לו הייתי נהר
ודאי הייתה הרוח מטה בי
קיצפון רועש.
לו הייתי אוקיינוס
ודאי הייתה הרוח חוללת בי
גלים לרום.
אך אדם אני
והרוח לא נשאר לה אלא
לייבש את הדמעות.
מרגע לרגע
-
מידי פעם מטפס על הר, רק שיהיה לי מאיפה ליפול
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא יוליך. ייקח. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך רב חסד. בעל הרחמים. בזכותך המסך של המחשב שלי עוד נקי... [ליצירה]
- [ליצירה] * שיר אהבה או שאני טועה? [ליצירה]
- [ליצירה] איך? מאיפה צצה הקרירות הזו איש? חמוד בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] כשקלטתי, למה אתה מתכוון... עדין לא החלטתי מה זה יותר: מגעיל או מצחיק. קבל חה חה. [ליצירה]
- [ליצירה] ככה אני מרגיש לפחות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואאו. גמל עם חזון בעיניים. [ליצירה]
- [ליצירה] יאפ'צי רגע רגע, מה זה פרץ רגשי הנחיתות הזה: "ולי אין טלית ואין לי מה שיחצוץ" האם אני שומע פה נימת טרוניה כל שהיא? בתור בן, מזוית ראיה אובייקטיבית, לטלית אין שום אפקט של חציצה ביני לפגמי העולם הזה, הכל תלוי בכוונה, לא בטלית. מה שכן, אפשר להתכסות בה במוסף, שלא יראו את הדמעות. ולגבי השיר עצמו, אל לי להצטרף אל כרוניקה של תגובות ידועות מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, רק רציתי להעיר, שהתגובה שלך ממש מחמיאה! [ליצירה]
- [ליצירה] יהוווו! משנינת קמירי לוחות, זהובים; נצעיד העולם! לחיים, בשדות צרצור, צרצרים! במהפכה נמלים, יצעדו; בשמשי עמים, ירגונו! כלי המשחית, ייבולו! וקשקשנים, ישתוקו! עד אשר, יימאס! מלקדוח עד תום; [ליצירה]
תגובות