איך אפשר לו לים
הגדול, הנרחב
לצמצם עצמו לנתיב
מסומן,קבוע מראש.
מרצונו שוצף הוא
במירוצו לאותו העמק,
בוחר הוא. להסחף
למקום אותו סללו עבורו
אבותיו.
לוואי וידעתי לצמצם עצמי, להכנע לזרם, להקשיב לעבר.
לוואי והיתה בי אותה חכמה שבטבע.
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
[ליצירה]
ואולי
ב"ה
דווקא הזרימה תמיד זורמת למטה? אולי לא טוב להגרר אחרי כח המשיכה? דווקא הפריצ גבולות שיש בך היא סוג של שליטה עצמית, של יכולת להתרומם מעל המשיכה כלפי מטה, להמריא מדי פעם.
[ליצירה]
מספר תהיות:
שרשרת הנדנדה המטושטשת מצד שמאל, התגנבה לתמונה או מכוונת?
החול- בהיר עד כדי סינוור או שהתמונה נשרפה מעט?
והילדה.. הסתובבה במקרה או שקראת לה?
מעבר לכך- קומפוזיציה מצוינת, וההבעה.. רבים וטובים כבר היללו אותה לפניי.. תמונה מוצלחת מאוד, לטעמי.
[ליצירה]
ליתוש יקירה, תתווכחי! אני לא מקצוענית וגם לא מתיימרת כרגע, איבחון הדברים כפי שאת רואה אותם נכון ואמיתי לא פחות (אם לא יותר) משלי.
שבת של שלום (ושל ניצחון למכבי) לכולנו!
תגובות