צאי נשמה נשכחה
מצאי מקומך
קומי, רמוסה מעוכה
היי את בעצמך
השתחררי מכבלי השקר
התעטפי לך בפנים באמת
הרוע ממך יעקר
ייתלש, ייבול ומת
קומי נשמה נשכחה
השקר-מחי
קומי צאי מתוך חשיכה
כי ה' גמל עליכי.
לומשנה גמלו
-
מצאוני השומרים הסובבים בעיר. היכוני, פצעוני, נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מר שמוליק יקר, צר לי לצער אותך, אך לאחר בדיקה קצרה במילון אבן שושן מתברר שאין מילה בעברית "אסקופא", יש מילה "אסקֻפה" ותרגומה:"סף, מפתן, דרגה שמתחת לדלת", "עשה אותו כאסקפה-דרך ודרס אותו". אני מקווה שלפחות בית פלסטין מבינים אותך! [ליצירה]
- [ליצירה] אויש אויש:( זה כל כך עצוב, וכתוב כל כך טוב. אויש!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] *** עולם אכזר שכזה, ולא מובן לפעמים. כולם מתים פה מסביב... [ליצירה]
- [ליצירה] ** נאה וחסודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] לרו קטנה ואף לנשמת, יש לחלק, לדעתי הבאמת עניה, בין אהבת הקב"ה אלינו לבין המושג "יהיה טוב". קודם צריך לצאת מנקודת הנחה, רו, שה' אוהב אותנו. הוא אוהב אותנו כי אנחנו כמו הבנים שלו. הוא אוהב אותנו בגלל האבות שלנו. הוא אוהב אותנו כי הוא בחר בנו, והוא הבטיח, שהוא אף פעם לא יפקיר אותנו. אהבת אב לבן. גם כשילד עושה רע, הוא חוטף עונש, זה לא אומר שאבא לא אוהב אותנו. המושג "יהיה טוב", הוא בעייתי. גם פה, נשמת עושה בו שימוש פרשנותי של "יהיה בסדר"=אני ארגיש טוב, ולא אסבול. המושג "יהיה טוב" נשלל מעצם תוכנו. לא יהיה טוב. עכשיו טוב. תמיד טוב. היה טוב, טוב, ויהיה טוב. אלא שאת הטוב, אנחנו לא מסוגלים לראות. כואב לנו, אז אנחנו חושבים שרע. נשמת כתבה "זה בא עם שמירת המצוות ועבודת ה'". את חושבת שאם תעבדי את השם ותעשי מצוות אז החיים שלך יזרמו על מי מנוחות? לאו דוקא. יש הרבה צדיקים שסובלים כל החיים. ורו, אם זה מה שמפריע לך, אז הגיע הזמן שתהיי אדם הרבה יותר שמח-ה' אוהב אותך. (למרות, שלדעתי ההבנה שה' אוהב אותנו לא הופכת את החיים לדבר יותר שמח). עד כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ווי יצירה מדכאת. עצוב לי נהיה. חייכת?! [ליצירה]
- [ליצירה] מוישיהו! א. הזמן כוונתי, מאז שקראתיו ועד שהוברר לי, אוקי? ב. עוד ישמע כן קשור, שהרי כתוב במשנה (אני מצטט): "מעשה ברבי עקיבא שפגש את בנו של רבי יהושוע וראהו מצהל. שאל אותו רבי עקיבא: למה מצהל בני? ענה לו בנו של רבי יהושוע: משום שהיום יומולדת ולימי טו"ב הגעתי. מייד אמר לו רבי עקיבא: וואלה, חתונה! אמר לו: צעיר אני וקצת ערס, ענה לו רבי עקיבא: זהו שכבר נאמר בן שבע עשרה לחופה ובן שמונה עשרה למעשים טובים. מיד נתרצה בנו של רבי יהושוע, הלך ונשא לו אשה, והם חיים בעושר ובאושר עד עצם היום הזה" (קידושין, דף יא:) [ליצירה]
- [ליצירה] ** אני לא מאמין שקראתי הכל. מה שבטוח, זה נודף ריח חריף של נצרות. הדברים בכללם לוקים בחוסר ברירות וחוסר פירוט. הזויים במקצת. מרחפים אי שם בעולם המושגים. ודרך אגב, אהבה בלי תנאי זה בולשיט. זה נוצרי, זה אירופי, אותי זה מגעיל. זה נגמר בשנאת ישראל. זה נגמר בפיגוע הבא אצלנו באוטובוס. אף אחד לא חושב שלקיים מצוות זה כדי לסמן וי. אני לא יודע איפה הבאת את זה. כל יהודי מאמין מבין שקיום מצוות זה דרך אמיתית לבניית אישיות ונפש, דרך שה' התווה לנו. שוב, את זורקת מושגים לאוויר. הרבה מיסטיפיקציה, פחות מדי תוכן וזה מעצבן אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] מגיבניק, תסתום. ועכשיו ברצינות. יש אנשים שלפעמים באמת צריך לייבש אותם באופן חד משמעי, בשפה חד משמעית, באופן קצר וקולע. אז בואו כולם ביחד, שלוש ארבע ו... שמואל, תסתום! יותר חזק לא שומעים...שמואל ת-ס-ת-ו-ם! אחח ככה טוב. ועכשיו, מה שאני הבנתי מהשיר האינפנטילי הזה: הפיגוע שהיה בקו 2, בו נרצחו נשים, גברים, ילדים ותינוקות, נגע לליבו, וזיעזע את אמות סיפיו של מר שמואל, שכן, רצח שכזה גורם באופן ישיר לחיסולה של ההודנא ע"ה שבכלל לא נולדה, אבוי! דהיינו, עזוב אותך, אז נהרגו עוד 20 איש, שטיות, נהרגו כבר יותר מאלף. הנה משפט שאמר אברהם פורז, ממש לאחר הפיגוע, אני מצטט: "יש לתת לאבו מזאן ודחלאן עוד הזדמנות, לשקם את ההודנא. ישראל לא צריכה להגיב ולפגוע בהודנא, ממילא, במקרה שהם יכשלו (אבו מזאן ודחלאן) יהיה עוד פיגוע ואז יהיה אפשר להגיב". האוזניים שומעות והלב ממאן להאמין. לא יאומן. אז שמואל, תסתום. [ליצירה]
- [ליצירה] חחחמוד נוגע ללב עד דמעות [ליצירה]
תגובות