צאי נשמה נשכחה
מצאי מקומך
קומי, רמוסה מעוכה
היי את בעצמך
השתחררי מכבלי השקר
התעטפי לך בפנים באמת
הרוע ממך יעקר
ייתלש, ייבול ומת
קומי נשמה נשכחה
השקר-מחי
קומי צאי מתוך חשיכה
כי ה' גמל עליכי.
לומשנה גמלו
-
מצאוני השומרים הסובבים בעיר. היכוני, פצעוני, נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ** אני לא מאמין שקראתי הכל. מה שבטוח, זה נודף ריח חריף של נצרות. הדברים בכללם לוקים בחוסר ברירות וחוסר פירוט. הזויים במקצת. מרחפים אי שם בעולם המושגים. ודרך אגב, אהבה בלי תנאי זה בולשיט. זה נוצרי, זה אירופי, אותי זה מגעיל. זה נגמר בשנאת ישראל. זה נגמר בפיגוע הבא אצלנו באוטובוס. אף אחד לא חושב שלקיים מצוות זה כדי לסמן וי. אני לא יודע איפה הבאת את זה. כל יהודי מאמין מבין שקיום מצוות זה דרך אמיתית לבניית אישיות ונפש, דרך שה' התווה לנו. שוב, את זורקת מושגים לאוויר. הרבה מיסטיפיקציה, פחות מדי תוכן וזה מעצבן אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. אהבתי: "אם אי פעם הוא היה גם חבר שלי" זה טוב זה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה! ואני לא ידעתי... מזל טוב! עכשיו איתם לא יוכל ללוות בטיול:( אבל מסתבר שהצר שווה בנזק המלך....;) [ליצירה]
- [ליצירה] ** הרבה שחור מסביב, מעגל של בערה וקצת להבות באמצע. מצטער, אבל לא מצאתי שום ייחודיות בתמונה הזו. קומפוזיציה גרועה, חוסר גוון, ושום רעיון לא טמון בה. נפלאית-כשהאש דועכת, הלהבות לא מתמרות אל על. לתשומת ליבך. [ליצירה]
- [ליצירה] *** וכי למה זה צריך להיות ברור? ואולי זו בכלל אחת המטרות? מי יודע? למה יש צורך בכלל שמישהו ידע? מה כוחה של הידיעה ומה תועלת בה? מה תכליתה? עזוב... [ליצירה]
- [ליצירה] היי איש. תמר ואברהם גרים במקרה ביישוב תקוע? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר טיפשי אלהים צריך בשביל הבית הרביעי. אפילו אתה שמת לב לזה, מבינים את זה מהניסוח המתחמק. "בגלל איזה מוטציה בודדה". כלומר, כשהגעת לשלב זה בשיר, הרגשת שמתעוררת השאלה "איך נברא האדם?". כמובן שלא תענה שע"י אלהים כי זה הורס לך את כל הפואנטה, וכאן, מגיעה ההתחמקות הטפשית: כמובן, ע"י מוטציה בודדה. אולי תסביר לנו קצת יותר לעומק, מהי אותה מוטציה בודדה? אני חושב שכולנו נשמח להחכים... [ליצירה]
- [ליצירה] **** ויש לה גם, לבחורה הקצת שמנה, צעיף תוצרת ווינבלוק. ולפעמים היא, הבחורה נועלת את, הנעליים תוצרת גרמונט. האמת היא שיש עוד הרבה דוגמאות למה שהיא לובשת ועושה, אבל על זה אני אכתוב בשיר אחר. בלי נדר. [ליצירה]
- [ליצירה] שייך לעשות כזה דבר. גם אני עשיתי כזה ל"פרחים בקנה", מיזמן. רק דבר אחד. אם אתה עושה דבר כזה, אז תשנה את כל המילים או רובם. ככה לפחות אני ניסיתי לעשות. [ליצירה]
- [ליצירה] נושא אלומה חומד. א. "זה שהכל אצלם מעורב", זה רק חלק מתיאור המצב. שכחת, או שבכוונה השמטת את הפרט המ-א-ו-ד חשוב, שמדובר באוכלוסיה תומכת. כשאצלנו חיילים מתים, הם יוצאים לרחובות בהמוניהם לרקוד. כשאצליהם מחבלים מתים הם יוצאים להפגנות זעם. כשילדים מתפוצצים באוטובוסים האמהות שלהם שמחות ומחלקות סוכריות. מה רצית? שאמא זקנה בת 90 תצא לרחובות חמושה ב M-16 חדיש? האם זקנותה גורמת לה להיות פטורה מעונש על דעותיה? לא ולא. מדובר פה במלחמה של עם מול עם. יש להם ארבעים אלף רובים. יש להם צבא. הם רוצים להשמיד אותנו. הם גדלים דמוגרפית. הם מסוכנים. במלחמה, גם ילדים מתים. ב. "ברור שמותר וחובה לפגוע במחבל...כל עוד לא הורגים בדרך כמה ילדים". מי שנשתבשה עליו דעתו, הוא מי שמעדיף את מות ילדינו על מות ילדי האויב. ג. אם מחבל בא להתאבד במחסום כדי להרוג חיילים, ודרך כך הורג גם אזרחים, זה אולי כרוך בכללי מלחמה לגיטימים-עד כמה שזה נשמע צורם (בכלל, מחבל מתאבד הוא לא לגיטימי משום עצמו, אבל שיהיה). אבל, להשוות חבוב, פיגוע באוטובוס מלא ילדים, זקנים וטף, שאולי במקרה יש שם גם איזה חייל שהזדמן למקום והמחבל בכלל לא בא בשבילו, להשוות אותו לחיילנו שמפציצים בתים ולפעמים (כן, לפעמים!) פוגעים גם באזרחים-זה כבר מוגזם. יודע מה? מה תגיד על הפיגוע בדולפינריום? גם שם הוא חשב שיש חיילים? לך תספר לאבא של משפחת חטואל שהמחבלים ניסו להרוג את החיילים שהיו ליד, אוקיי? לך תספר לילדי דקשטיין, לך תספר סיפורים לחברים שלך. על מי אתה עובד? אבל דוגרי, אתה לא שווה את כל המילים שבזבזתי עד עכשיו. (בוא ותספר לי בתגובה הבאה שאני מתלהם, הא? הנה מישהו שלא משחק בכללי ההתייפיפות הרצחנית שלך. שלך ושל כל החברים המטומטמים שלך בשמאל הסהרורי. החייל הבא שיהרג בשטח בנוי, על כתפיכם. ויודע מה? הילד הפלשתיני הבא שיהרג-על כתפי.) [ליצירה]
תגובות