[ליצירה]
!!!
ענק! הצחקתני רבות!
הגננת שלי עוד היתה בסדר יחסית לרב מכיתה ד' שהביא לי כאפה. טראומה לכל החיים.
אה, הוא גם שם לי סילוטפ עבה סביב הכיפה והשיער אל מתחת לסנטר בגלל שרצתי במגרש עם כיפה ביד.
אז הגננת בסה"כ בסדר.
זה מצחיק!
[ליצירה]
לרו קטנה ואף לנשמת,
יש לחלק, לדעתי הבאמת עניה, בין אהבת הקב"ה אלינו לבין המושג "יהיה טוב".
קודם צריך לצאת מנקודת הנחה, רו, שה' אוהב אותנו. הוא אוהב אותנו כי אנחנו כמו הבנים שלו. הוא אוהב אותנו בגלל האבות שלנו. הוא אוהב אותנו כי הוא בחר בנו, והוא הבטיח, שהוא אף פעם לא יפקיר אותנו. אהבת אב לבן.
גם כשילד עושה רע, הוא חוטף עונש, זה לא אומר שאבא לא אוהב אותנו.
המושג "יהיה טוב", הוא בעייתי. גם פה, נשמת עושה בו שימוש פרשנותי של "יהיה בסדר"=אני ארגיש טוב, ולא אסבול. המושג "יהיה טוב" נשלל מעצם תוכנו. לא יהיה טוב. עכשיו טוב. תמיד טוב. היה טוב, טוב, ויהיה טוב. אלא שאת הטוב, אנחנו לא מסוגלים לראות. כואב לנו, אז אנחנו חושבים שרע.
נשמת כתבה "זה בא עם שמירת המצוות ועבודת ה'". את חושבת שאם תעבדי את השם ותעשי מצוות אז החיים שלך יזרמו על מי מנוחות? לאו דוקא. יש הרבה צדיקים שסובלים כל החיים.
ורו, אם זה מה שמפריע לך, אז הגיע הזמן שתהיי אדם הרבה יותר שמח-ה' אוהב אותך. (למרות, שלדעתי ההבנה שה' אוהב אותנו לא הופכת את החיים לדבר יותר שמח).
עד כאן.
[ליצירה]
**
כשתגיע לקרסוליים של טל רעות תפצה את פיך האומלל, בסדר נושא אלומותיו?..
חח..
מי שלא הבין מוזמן להכנס לכאן:
http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=11908&code=296
לגבי היצירה עצמה, אין לי זמן לקרוא, אבל אני אקרא בהזדמנות.
לגבי הביקורת של נושא אלומותיו, אין לקחת ברצינות אחד שמעריץ את ארז ליטמן ושמואל ירושלמי...
[ליצירה]
ועוד משו
אחרי שהבנתי את הקטע של הסיפור, הגעתי ל "החתול לקח את המלצר לביתו, ושם אותו בתוך כלוב." ואז אמרתי לעצמי, שעכשיו בטח תהפוך את ביתו ל-בת שלו.
מתברר ש70 פנים לחולניות.
[ליצירה]
מי יתן
הלוואי שתמצא את השילוב הנכון בינה לבין הגוף ואז תעמוד ותקרא לה בקול רם:
שובי כפרה נשמה מת עליך חולה עליך (זה היה בצחוק)
שובי אל הגוף המתעודד, המתעטף בלבן מזוככך(וזה ברצינות).
בברכת "וחטאיכם כשלג ילבינו".
רק לשמוח יש! (יש בהיפוך אותיות=שי ויש בזה רמזים עמוקים בתורת הסוד).
זה יפה זה.
תגובות