חייכי אליי
את מיטב חיוכייך
העולים מתוך תמונה
-תמונתך
הביטי בי
באותה חמדה גלויה
העולה כפורחת
לאור שמש אביב
-אביבך
קרבי אליי
ברוחב צעד קל
תני ידך בידי
ונפסע יחדיו בחן
בשקיעה הדורה
-הדרך
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הניתוח שלי הפעם יתמקד בשיר מעניין זה
את- השיר נפתח בך ומסתיים ב- אני. ממך אלי הדרך היא ארוכה ועוברת בים של אי ודאות בו ישנן מראות
ומראה יכולה לשקר- פעם הדמות שלה ופעם הדמות שלך. יש כאן מערבולת זהות ואי אפשר לדעת מי הוא האמיתי ומי הוא השקרי וזה אינסופי, פשוט אינסופי. ובסוף כל ים האי ודאות יש אי אחד של משען ויציבות. -הדובר.
והאי הוא שקט בים של מהומה והוא מרתק כי אינו משעמם לרגע. כי זהו הדובר.
[ליצירה]
---
גורלה של בובה
למטה מחכה לה העבר הקודר
נותר לה אך לשאת את מבטה כלפי מעלה -אל האור -שם מחכה לה התקווה וכשעיניה יראו את האור-הכל יראה אחרת לגמרי
[ליצירה]
אז מה דעתך ירושלמי על פצצת לבלוב גנים?
תרשום על זה פטנט לפני שאגנוב לך את הרעיון ואתעשר, ואז אתה תתבע אותי ואז אני אגיד:
"מה תה' מתלונן, הרי כתבת על זה אבל לא עשית כלום"
[ליצירה]
שיר המסכם את תלאות המאה ואסונה יחד בד בבד עם ההתקדמות הטכנולוגית והאנושית.
מאז עברו כשבע שנים והן התנהלו בערך כמו המאה שעברה:
אסונות יחד עם התקדמות
תגובות