קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הבית הראשון וכן הבית השני פותחים בשאלות מהותיות, פתאום בא הבית השלישי שלכאורה אין קשר בינו לבין הבתים הראשונים ואולם לאחר מכן מוצא הקורא את הקשר ומשלים את התמונה:
את מקום היונה המביאה את הבשורה, הביא הדוור, הדוור כמביא בשורות טובות.
[ליצירה]
תודות :-)
הפעם קפיצה למרוקו, לריחות והצבעים של יהודי הארץ הצבעונית הזו שעשו עלייה וסיוב של 180 מעלות באורחות חייהם (כמו רבים מהעולים לארץ)
[ליצירה]
[ליצירה]
מי שנתן את ההשראה לעשרות סיפורי דריידל נפטר לפני כשבוע ת.נ.צ.ב.ה:
ראש ישיבת היישוב החדש הלך לעולמו
בשבוע שעבר מסר את שיעורו הקבוע בישיבה וביום שישי האחרון חש ברע, ונפטר היום היה תלמידו של ר' שמעון שקאפ ובין תלמידיו המפורסמים היו עו"ד יעקב וינרוט, העיתונאי ישראל סגל וכן רשימה ארוכה של עורכי דין ורואי חשבון חרדיים ודתיים רבים
מאת: עידן יוסף | | www.Nfc.co.il
[הרב יהודה קולדצקי זצ"ל]
--------------------------------------------------------------------------------
זקן ראשי הישיבות בארץ ישראל, הרב יהודה קולדצקי, הלך אחר-הצהריים (יום ב', 6.3.06) לבית עולמו. הרב קולדצקי, ראשי ישיבת היישוב החדש (הרב עמיאל) בצפון תל אביב, העמיד עשרות אלפי תלמידים.
הרב קולדצקי, בן למעלה מ-90, שימש כראש אם הישיבות התיכוניות החרדיות במשך כ-55 שנים ונודע בדקדקנותו ובזכרונו הפנומנלי. בין היתר זכר את שמות כל התלמידים שעברו תחתיו וידע לומר באיזו שנה החלו את חוק לימודיהם ובאיזו שנה סיימו.
בשבוע שעבר מסר את שיעורו הקבוע בישיבה וביום שישי האחרון חש ברע, ונפטר היום. הרב קולדצקי היה תלמידו של ר' שמעון שקאפ ובין תלמידיו המפורסמים היו עו"ד יעקב וינרוט, העיתונאי ישראל סגל, שלמה ניצן הדיין הרב שלמה דיכובסקי, יהודה גלעד, עו"ד שמעון חרמון וכן רשימה ארוכה של עורכי דין ורואי חשבון חרדיים ודתיים רבים. אפילו תלמידים כמו יגאל עמיר נכללים ברשימה. גם הרב אליעזר מנחם מן שך זצ"ל, שהנהיג את הציבור החרדי, החל ללמד לפני כשישים שנים בישיבת היישוב החדש.
"תל אביב של מעלה"
עם היוודע דבר פטירתו של הרב קולודצקי, פרסם הרב הראשי לת"א-יפו, ישראל-מאיר לאו, הודעת אבל. "הוא הגיע ארצה כפליט מליטא בשנת ת"ש (1940), והצליח להעמיד רבבות תלמידים, המעורים בכל התחומים התורניים ובחיי המעשה – בארץ ובעולם. הוא היה נאמן שיטתו החינוכית של ראש ישיבת גרודנא, הגאון ר' שמעון שקאפ, שיטה מיוחדת בעולם הלמדנות הליטאי, אותה הנחיל לתלמידיו. מן הישיבה הזאת יצאו רבנים חשובים, אבות בתי-דין, גדולי תורה ואישי ציבור, הפעילים בכל שטחי החיים.
"עם פטירתו היום, בגיל 94, תחסר לעיר ולעולם התורה אחת הדמויות המרכזיות, המרתקות והכובשות, של ת"א של מעלה. חבל על דאבדין ולא משתכחין" דברי הרב לאו.
אלפים צפויים להגיע להלוויתו, שתצא הערב בשעה 20:00 מהישיבה ברחוב פומבידתא 13 בתל אביב.
[ליצירה]
לשם שינוי
אמנם איני מסכים עם הירושלמי ברבות מיצירותיו ואף אני חושב כי הסגנון חוזר על עצמו חזור והחזר כאהבת מחזר...
אך לבחור מתוך המכלול של השיר את המילה אסקופה ובכך להתעלם מתוכנו החשוב של השיר-לא נראה לי הדבר.
השיר מדבר על נושא כאוב ביותר והוא הרס הטבע ויערות העד על ידי האדם-דבר הגורם לדלדול האוויר לנשימה ולהרס שכבת האוזון .
חשוב מאוד להעלות זאת
[ליצירה]
יפהפה
וגם את תקבלי את הניתוח החודשי של אביב וסתיו ...
עודני זוכרת,
השמש פיזזה אז בטבור של שמים
ואני, מצמצמת חצי עין, שאלתיךְ
מה נורא יותר-?
השיר נפתח ב"עודני זוכרת" משמע הדוברת בעיני רוחה שולחת אותנו אל נחלות העבר.
השמש פיזזה בטבור של שמיים - השמש רוקדת וצוהלת - אולי על חשבון האנשים הסובלים מחום או שמא היא שמש מפזת ונעימה? של חורף.
השמש ומצמוץ חצי העין לעומתה כפראפרזה. העין נצרבת מרוב אור ולכן על הדוברת לצמצמה ולמצמצה.
ואז באה השאלה:
מה נורא יותר?
להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיניי או לאבדו סתם כך על צד הדרך
להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיני -האם לשמוח במאור עיני אל מול מאור השמש או לאבדו סתם כך. ושמא (אני מפרש פירוש חופשי) שהשמש תהיה לי לעין ועוד עין ושתראה במקומי את צד הדרך. ואולי צמצום חצי העין מרמז שהדוברת באמצע תהליך אבדן הראייה?
צד הדרך - מקום של אמצע החיים. שבו מתרחשים דברים סתמיים בחיי הדוברת. אך איבוד מאור עיניים אינו דבר סתמי. ויש כאן סתירה.
תגובות