הפועלים – קדימה!
הפועלים – קדימה!
הניפה דגלי – ארגמן!
כמטח של אוורורה,
קולכם הרימה,
למען – למען המחר!
צאונה רחובה!
ככרות מלאנה,
בהמוני – המוני העם.
כשלהבת – השחר,
תפרצו הדרך,
לעבר היום הנוצר!
ב"ה
שמואל יקר, אין זה סתם "דבר המקובל בשפה העברית" להוסיף סיומת של "נה" ללא כל צורך תוכני מלבד "הגברת המסר". תוספת של "נה" היא פשוט תוספת ללשון נקבה. למשל, אם אתה מדבר לקבוצת גברים, אתה צריך לומר "צאו", ולקבוצת בנות "צֵאנה" (ולא צאוּנה) ו"מלֵאנה", וכן הלאה.
הבטחתי לא להתיחס לדעות שלך אז רק אומר שיש לך שגיאות כתיב כמו שמילולית כתבה וששוב זה הַכרָזָתי ולא יצירתי כל כך, זה נשמע כמו מנהיג המפגינים מלפני חמישים שנה ולא כמו קטע שירה.
[ליצירה]
דבר המקובל בשפה העברית?!
ב"ה
שמואל יקר, אין זה סתם "דבר המקובל בשפה העברית" להוסיף סיומת של "נה" ללא כל צורך תוכני מלבד "הגברת המסר". תוספת של "נה" היא פשוט תוספת ללשון נקבה. למשל, אם אתה מדבר לקבוצת גברים, אתה צריך לומר "צאו", ולקבוצת בנות "צֵאנה" (ולא צאוּנה) ו"מלֵאנה", וכן הלאה.
[ליצירה]
טוב..
הבטחתי לא להתיחס לדעות שלך אז רק אומר שיש לך שגיאות כתיב כמו שמילולית כתבה וששוב זה הַכרָזָתי ולא יצירתי כל כך, זה נשמע כמו מנהיג המפגינים מלפני חמישים שנה ולא כמו קטע שירה.
[ליצירה]
הה ירושלמי המוסקבאי הבולשביק :)))
איחרת במקצת את זמנך,
התקופה הפועלית
היפה
המשולהבת אידיאלים
חלפה עברה לה
לטוב או לרע
מה נותר מה נשאר?
הר שהוליד עכבר
[ליצירה]
בושת וחרפה לממשלה הזו
לגבי אמירתך: כבוד! לממשלה המטומטמת ואכזרית הזו, רצוני להעיר, כי לא עלינו ממשלת זוועה כזו, הפוגעת בעניים וקשי יום, כדי שיהיה לה כסף לנהל מלחמות נגד פלסטינאים.
גם אני פגוע ממשלת זדון הזו; לכן, אל לך לשיר הלל לכנופיית בריונים, ברשותו של רב - הקצבים ונותן חסות לשחיתות בניו.
בושת וחרפה, לבוחר הישראלי, הן משמאל והן מימין, הנותן ידו לדוקטרינה הציונית של השלטון הישראלי; דוקטרינה, שפירושה - שיעבוד לצמיתות למלחמות ולשפיכויות דמים.
עד כאן!
[ליצירה]
לאסף
לא מצאתי את השגיאות עליהן הצבעת לי; בכל אופן ייתכן שלא שמתי לב. ולגבי הטבע האנושי, אז אכן, יש דברים שאולי מנוגדים למצב כפי שהוא היום, אך כידוע, תודעת האנשים משתנה עם השתנות ההוויה בה הם חיים.
[ליצירה]
לגבי מילים בשירה
נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה.
[ליצירה]
לא השוותי את המדינה
לא השוותי את המדינה לבית - בושת, בגלל המצב הכלכלי או מושחתות השלטון. השוואתי זו, באה בעקבות סחר בנשים, שכאן בארץ, מתנהל בקצב מסחרר ביותר.
לדעתי, כל עוד בשטח המדינה מתנהל דבר מחורא כזה, לגיטימי לקרוא לה: בית - בושת ישראל.
בברכה!
תגובות